הלכה ליום חמישי י"ד אב תשע"ט 15 באוגוסט 2019

הטמנה

שאלה: האם מותר לכסות במגבת בשבת סיר המונח על גבי פלאטה חשמלית?

תשובה: בדורות הקודמים, היו נוהגים להטמין את הקדירה (הסיר) של התבשיל בתוך עפר וכיוצא בזה, כדי לשמור על חמימותו של התבשיל.

דבר שמוסיף ושאינו מוסיף הבל
כשהיו טומנים את התבשיל, יש שהיו טומנים את הקדירה (הסיר) בתוך דבר שרק שומר על חמימות התבשיל, כגון נוצות של יונה ובגדים וכיוצא בזה. ויש שהיו טומנים את הקדירה בתוך דבר שמוסיף לחמימותו של התבשיל, כגון פסולת של זיתים או של שומשמין, שגורמת לקדירה להתחמם יותר.

וכל הטמנה שהיא בדבר שבא לשמור על חמימותו של המאכל, ולא להוסיף על חום הקדירה, כגון הטמנה בתוך בגדים, נקראת הטמנה בדבר "שאינו מוסיף הבל". וכל הטמנה שהיא בדבר הבא להוסיף על חמימות המאכל, כגון הטמנה בפסולת של זיתים, נקראת הטמנה "בדבר המוסיף הבל".

איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל
גזרו חכמים שלא להטמין אפילו מערב שבת (קודם כניסת השבת) בדבר שהוא מוסיף הבל. גזירה, שמא יראה שהמאכל אינו מחומם כל צרכו, ויבא להטמין ברמץ, שיש בו גחלי אש, ומתוך כך יבא לידי איסור תורה. ולפיכך, אסור להטמין תבשיל בערב שבת בפסולת של זיתים או במלח או בכל דבר המוסיף הבל. אבל בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון בגדים או כרים וכסתות וכדומה, מותר להטמין מערב שבת.

הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל
אבל ביום השבת עצמו, אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, גזירה שמא ימצא שהתבשיל צונן, ויבא לחממו באיסור. ולכן אסור לכסות ביום השבת עצמו קדירה שיש בה תבשיל חם, כדי לשמור על חמימותה, וכל שכן שאסור לכסות בשבת בבגדים את קדירת התבשיל שמונחת על גבי פלאטה חשמלית כדי למהר את בישולה וחימומה.

וכל זה בשבת עצמה, אבל מערב שבת, קודם כניסת השבת, מותר להטמין מאכל בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון בגדים. ולכן מותר לכסות במגבת את קדירת החמין המונחת על גבי הפלאטה מערב שבת, שהרי המגבת אינה מוסיפה הבל. ובהמשך נחזור בעזרת ה' ונסכם ונסביר את הדברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אסור להיח מגבת על הסיר בשבת, כאשר היא לא נוגעת בצדדי הסיר? כ"ט אב תשע"ט / 30 באוגוסט 2019

להניח מגבת על גבי הסיר באופן שאינה גולשת לצדדים, אם לא עשה כן מערב שבת, אנו לא ביארנו את הדין בזה בפירוש. ואף על פי שיש מיקלים, וכמו שכתב מרן זצ"ל וכן כתב בנו הגאון שליט"א בילקוט יוסף, והביא סימוכין למנהג זה, וכן נוהגות כמה נשים חכמניות, בכל זאת אנו סתמנו את הדברים כפשט דברי מרן השלחן ערוך כדי לא להאריך יותר מדאי בפרטי דינים. וכך הורה לנו מרן זצ"ל לגבי הלכה יומית, לכתוב הדברים באופן כזה, ובמקרה אחד אף הורה לנו לכתוב להיפך ממה שפסק בספרו, כדי לכתוב את הדברים בשפה קלה ושיהיה כמה שניתן לכל הדעות.

האם מותר לכסות את הסיר רק מלמעלה? י"ט אב תשע"ט / 20 באוגוסט 2019

הטמנה, היא אפילו כשאינו מכסה אלא מלמעלה. אלא שיש מיקלים בזה וכמה פוסקים כתבו שיש להם על מה לסמוך. כלומר, להניח מגבת על גבי קדירה, באופן שהכיסוי אינו יורד לשוליים, אפילו בשבת.

תבנית אלומיניום או סיר המונח בהיתר ע״ג פלאטה (כגון שהונח מערב שבת, או בשבת אם הוא דבר יבש שכבר נתבשל כל צרכו), האם מותר לכסות אותו בשבת במכסה (של ברזל או זכוכית או אלומיניום וכדו׳) כדי למהר את חימומו? י"ח אב תשע"ט / 19 באוגוסט 2019

מכסה, אינו הטמנה. לכן מותר לכסות סיר, או תבנית עם נייר אלומיניום, כיון שעושה כן גם כדי לשמור על המאכל שלא יתלכלך וכדומה.

אם מותר בשבת לשים מים מהמיחם לבקבוק  שומר חום?   ט"ו אב תשע"ט / 16 באוגוסט 2019

לכאורה יש להקל, משום שנחשב ככלי ראשון שפינהו לכלי שני שמותר להטמינו בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל. וכיוצא בזה כתב מרן זצ"ל (בחזון עובדיה שבת ח"א) לגבי הטמנה בכלי "טרמוס". 

האם מותר לחמם בשבת חלה העטופה בניילון נצמד על גבי סיר שמונח על הפלטה, מדין טומן? א' חשון תשע"ז / 2 בנובמבר 2016

מותר לעשות כן בשבת, שאין בזה משום טומן. כן השיב לנו מרן זצ"ל לגבי נייר אלומיניום, ומסתבר שהוא הדין לגבי ניילון נצמד שעשוי כדי שהחלה לא תתלכלך.

האם בשבת עצמה מותר לכסות (לא להטמין!) סיר מבושל כל צרכו שע"ג פלאטה?
וכן מה הדין לאדם אשר הטמין (לא כיסה) סיר מבושל כל צרכו שע"ג פלאטה האם זה נחשב הטמנה במוסיף הבל או באינו מוסיף הבל? לעניין דיעבד האם יהא מותר להנות מהתבשיל?
וכן אם הניח תבשיל יבש בושל כל צרכו שהוטמן ומונח ע"ג פלאטה שבת ,מה דינו? י"ב כסלו תשע"ג / 26 בנובמבר 2012

לענין הטמנה מצד אחד (מלמעלה) בשבת על גבי הפלאטה. נחלקו בזה הפוסקים, ונכון להחמיר בזה.
אם הטמין את התבשיל בשבת באיסור, והתבשיל כבר היה חם, כגון שהוא מונח על הפלאטה, בדיעבד מותר לאכול ממנו בשבת.

בענין ההלכה, אם מכסה בשמיכה את הסיר מכל הכיוונים בערב שבת האם זה בסדר? השמיכה זה לא דבר שמוסיף הבל י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

המנהג להקל בזה. כמו שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ו (סימן לב, לג).

במצב ששם את המגבת בערב שבת על החמין והאוכל היה מבושל ופיחד להשאיר המגבת כל הלילה שהמאכל לא ישרף והוריד המגבת, האם מותר להחזיר המגבת יותר מאוחר או בבוקר? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אם הסיר את המגבת בשבת עצמה, מותר לחזור ולהניחה על התבשיל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה