הלכה ליום שלישי י"ב אב תשע"ט 13 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אליעד בן לימור אבגי ונהוראי בן לימור אבגי

לרפואה ולהצלחה בניתוח הי"ו
לכל עם ישראל

הוקדש על ידי

א

דין "שהייה" – הגר"ש משאש בביתו של מרן זצ"ל

גזירת "שמא יחתה"
בזמן רבותינו, היו רגילים לבשל ולחמם מאכלים על גבי כירה שמחממת באמצעות גחלים לוחשות.

ואסרו רבותינו להעמיד קדרת (סיר) תבשיל מערב שבת (לפני כניסת השבת) על גבי הכיריים, משום גזירה, שמא יבא לחתות (כלומר להפוך) את הגחלים ביום השבת עצמו כדי למהר את בישול המאכל.

ולא התירו רבותינו להניח תבשיל על האש מערב שבת, אלא דוקא אם "גרף", כלומר שהוציא את כל הגחלים מהכירה מערב שבת, שאז אין לחוש שמא יחתה בגחלים, או ש"קטם", כלומר, שכיסה את כל הגחלים באפר מערב שבת, שאז יש "היכר" (סימן) להזהר לא לבוא לחתות בגחלים בשבת, וממילא אין לחוש לחיתוי.

דין כיריים של גז או חשמל
ובזמנינו, שהכיריים שלנו הן של גז, ואין חשש שיבוא לחתות בגחלים, יש אומרים שמותר להניח תבשיל שלא נתבשל כל צרכו מערב שבת, כדי שימשיך להתבשל בשבת, מפני שאין לחוש לחיתוי בגחלים. ויש אומרים שעדיין יש לחוש שמא יבוא להגביה את חום האש על ידי סיבוב הכפתור המווסת את זרימת הגז, וגם בזה שייך איסור תורה שממהר את הבישול ומגביר את האש, ולכן אוסרים גם בזמנינו להניח תבשיל, כגון "חמין" על גבי האש מערב שבת.

ולהלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמכיון שבזמן רבותינו שגזרו גזירה זו לא היה בנמצא כלל חשש כזה של הגבהת חום האש על ידי סיבוב כפתור, אם כן אין זה בכלל גזירת חז"ל בזה. והביא עוד טעמים להקל בדבר. ולכן מעיקר הדין כתב, שיש להקל להניח תבשיל שלא נתבשל כל צרכו על גבי כיריים של גאז (או נפט) מערב שבת, כדי שימשיך בישולו בשבת. ומכל מקום, טוב להחמיר להניח על גבי הכירה טס של מתכת וכיוצא בזה, שיפסיק בין האש לקדירה, שאז נחשב הדבר כמו שהכירה קטומה, (כמו גחלים המכוסים אפר), ואז יש להקל יותר בריוח להשהות על גביה תבשיל כזה.

ביקורו של הרב משאש
והנה, בשנת התשל"ו, לאחר שנפטר רבה הספרדי של ירושלים הרה"ג רבי אליהו פרדס זצ"ל, החלו דיבורים על מינוי רב ראשי לעיר הקודש ירושלים. ואז היה ברור כי יש למנות את אחד מגדולי התורה המובהקים ביותר למשרה זו.

בתחילה, ביקש מרן זצ"ל למנות למשרה זו את הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, כי הוא היה מוכר לכל רבני ירושלים, ואהוב על הכל, וגדולתו בתורה ובפרט בעניני הדיינות הנוגעים לראש אבות בתי הדין בירושלים היתה לשם ולתפארת. אולם לאחר שהלה סירב בכל תוקף לקבל עליו משרה רבנית, עלו שמות של רבנים אחרים, ומרן זצ"ל בירר היטב עד שהחליט לתמוך בכל כוחו במינוי הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, שהיה עד אז רבה של מרוקו, ושמעו הטוב הגיע גם לארץ ישראל.

בימים ההם, הגיע הגאון רבי שלום משאש לארץ ישראל, כדי לעמוד על ענין המינוי כרב ראשי לירושלים מקרוב, וגם כדי להציג את מועמדותו בפני הרבנים באופן רשמי. ולפני יום השבת, הזמין מרן זצ"ל את הגר"ש משאש להתארח בצל קורתו. ואמנם נעתר הגר"ש משאש וביקר כל השבת בביתו של מרן זצ"ל. ביום שישי, אמר מרן זצ"ל לרעייתו הרבנית, שלמרות שבדרך כלל היא נוהגת להניח את החמין על גבי פתיליה של נפט, בלי הפסק בין האש לבין הסיר, בכל זאת, מאחר ויתכן שהגאון רבי שלום משאש מחמיר בדבר, לכן בשבת זו אין הוא רוצה להקל בדבר, שהרי האוכל מיועד עבור הגר"ש משאש עצמו. ולכן באותה שבת הניחו הפסק בין האש לבין הסיר. (עיקרי הדברים הובאו בספר הלכה ברורה סימן רנג).

שאלות ותשובות על ההלכה

שאלתי בעניין הגרופה וקטומה.האם תבשיל המונח על פלטת השבת, שנתבשל כל צרכו קודם השבת, נחשב ככלי ראשון, למרות שאינו מונח על אש ישירה? י"ג אב תשע"ט / 14 באוגוסט 2019

כלי המונח על גבי פלאטה, והוא חם, דינו ככלי ראשון לכל דבריו.

בענין פלטת שבת- יש היום כיריים קרמיות שכל פעולתן מבוססת על חשמל בלבד. האם ניתן להניח עליהן תבשיל להשלמת בישולו מערב שבת? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

כיריים קרמיות, דינן כדין כירה של אש. ורק אם כיסה את הכירה בטס של מתכת, דינה כדין פלאטה בשבת, ונכון לכסות את כפתורי הכיריים שלא יטעו לסובבם בשבת.

בהלכה היומית יש התייחסות לאש גלויה או פלטה. 
כיום בהרבה בתים משתמשים בכריים חשמליות שאינן פלטה כבעבר אלא אלוגן. היש לכך הלכות מיוחדות? האם נחשבים פלטה או אש לעניין ההלכות? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

כיריים חשמליות, אסור להניח עליהן תבשיל בשבת. כדין כירה של אש. ואם יניח על גבי הכירה טס של מתכת, דינה כדין פלאטה חשמלית. וטוב להניח כיסוי על כפתורי הכירה, כדי שלא יבאו להגביה את חום הלהבה בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה