הלכה ליום שלישי י"ב אב תשע"ט 13 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אליעד בן לימור אבגי ונהוראי בן לימור אבגי

לרפואה ולהצלחה בניתוח הי"ו
לכל עם ישראל

הוקדש על ידי

א

דין "שהייה" – הגר"ש משאש בביתו של מרן זצ"ל

גזירת "שמא יחתה"
בזמן רבותינו, היו רגילים לבשל ולחמם מאכלים על גבי כירה שמחממת באמצעות גחלים לוחשות.

ואסרו רבותינו להעמיד קדרת (סיר) תבשיל מערב שבת (לפני כניסת השבת) על גבי הכיריים, משום גזירה, שמא יבא לחתות (כלומר להפוך) את הגחלים ביום השבת עצמו כדי למהר את בישול המאכל.

ולא התירו רבותינו להניח תבשיל על האש מערב שבת, אלא דוקא אם "גרף", כלומר שהוציא את כל הגחלים מהכירה מערב שבת, שאז אין לחוש שמא יחתה בגחלים, או ש"קטם", כלומר, שכיסה את כל הגחלים באפר מערב שבת, שאז יש "היכר" (סימן) להזהר לא לבוא לחתות בגחלים בשבת, וממילא אין לחוש לחיתוי.

דין כיריים של גז או חשמל
ובזמנינו, שהכיריים שלנו הן של גז, ואין חשש שיבוא לחתות בגחלים, יש אומרים שמותר להניח תבשיל שלא נתבשל כל צרכו מערב שבת, כדי שימשיך להתבשל בשבת, מפני שאין לחוש לחיתוי בגחלים. ויש אומרים שעדיין יש לחוש שמא יבוא להגביה את חום האש על ידי סיבוב הכפתור המווסת את זרימת הגז, וגם בזה שייך איסור תורה שממהר את הבישול ומגביר את האש, ולכן אוסרים גם בזמנינו להניח תבשיל, כגון "חמין" על גבי האש מערב שבת.

ולהלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמכיון שבזמן רבותינו שגזרו גזירה זו לא היה בנמצא כלל חשש כזה של הגבהת חום האש על ידי סיבוב כפתור, אם כן אין זה בכלל גזירת חז"ל בזה. והביא עוד טעמים להקל בדבר. ולכן מעיקר הדין כתב, שיש להקל להניח תבשיל שלא נתבשל כל צרכו על גבי כיריים של גאז (או נפט) מערב שבת, כדי שימשיך בישולו בשבת. ומכל מקום, טוב להחמיר להניח על גבי הכירה טס של מתכת וכיוצא בזה, שיפסיק בין האש לקדירה, שאז נחשב הדבר כמו שהכירה קטומה, (כמו גחלים המכוסים אפר), ואז יש להקל יותר בריוח להשהות על גביה תבשיל כזה.

ביקורו של הרב משאש
והנה, בשנת התשל"ו, לאחר שנפטר רבה הספרדי של ירושלים הרה"ג רבי אליהו פרדס זצ"ל, החלו דיבורים על מינוי רב ראשי לעיר הקודש ירושלים. ואז היה ברור כי יש למנות את אחד מגדולי התורה המובהקים ביותר למשרה זו.

בתחילה, ביקש מרן זצ"ל למנות למשרה זו את הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, כי הוא היה מוכר לכל רבני ירושלים, ואהוב על הכל, וגדולתו בתורה ובפרט בעניני הדיינות הנוגעים לראש אבות בתי הדין בירושלים היתה לשם ולתפארת. אולם לאחר שהלה סירב בכל תוקף לקבל עליו משרה רבנית, עלו שמות של רבנים אחרים, ומרן זצ"ל בירר היטב עד שהחליט לתמוך בכל כוחו במינוי הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, שהיה עד אז רבה של מרוקו, ושמעו הטוב הגיע גם לארץ ישראל.

בימים ההם, הגיע הגאון רבי שלום משאש לארץ ישראל, כדי לעמוד על ענין המינוי כרב ראשי לירושלים מקרוב, וגם כדי להציג את מועמדותו בפני הרבנים באופן רשמי. ולפני יום השבת, הזמין מרן זצ"ל את הגר"ש משאש להתארח בצל קורתו. ואמנם נעתר הגר"ש משאש וביקר כל השבת בביתו של מרן זצ"ל. ביום שישי, אמר מרן זצ"ל לרעייתו הרבנית, שלמרות שבדרך כלל היא נוהגת להניח את החמין על גבי פתיליה של נפט, בלי הפסק בין האש לבין הסיר, בכל זאת, מאחר ויתכן שהגאון רבי שלום משאש מחמיר בדבר, לכן בשבת זו אין הוא רוצה להקל בדבר, שהרי האוכל מיועד עבור הגר"ש משאש עצמו. ולכן באותה שבת הניחו הפסק בין האש לבין הסיר. (עיקרי הדברים הובאו בספר הלכה ברורה סימן רנג).

שאלות ותשובות על ההלכה

שאלתי בעניין הגרופה וקטומה.האם תבשיל המונח על פלטת השבת, שנתבשל כל צרכו קודם השבת, נחשב ככלי ראשון, למרות שאינו מונח על אש ישירה? י"ג אב תשע"ט / 14 באוגוסט 2019

כלי המונח על גבי פלאטה, והוא חם, דינו ככלי ראשון לכל דבריו.

בענין פלטת שבת- יש היום כיריים קרמיות שכל פעולתן מבוססת על חשמל בלבד. האם ניתן להניח עליהן תבשיל להשלמת בישולו מערב שבת? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

כיריים קרמיות, דינן כדין כירה של אש. ורק אם כיסה את הכירה בטס של מתכת, דינה כדין פלאטה בשבת, ונכון לכסות את כפתורי הכיריים שלא יטעו לסובבם בשבת.

בהלכה היומית יש התייחסות לאש גלויה או פלטה. 
כיום בהרבה בתים משתמשים בכריים חשמליות שאינן פלטה כבעבר אלא אלוגן. היש לכך הלכות מיוחדות? האם נחשבים פלטה או אש לעניין ההלכות? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

כיריים חשמליות, אסור להניח עליהן תבשיל בשבת. כדין כירה של אש. ואם יניח על גבי הכירה טס של מתכת, דינה כדין פלאטה חשמלית. וטוב להניח כיסוי על כפתורי הכירה, כדי שלא יבאו להגביה את חום הלהבה בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה