הלכה ליום רביעי ח' חשון תשע"ו 21 באוקטובר 2015

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

גליה בת מרים

שהשם יתברך יתמיד בריאותה, ותעמוד תמיד בריאה ואיתנה לעבודתו יתברך

הוקדש על ידי

הלכה יומית

נרות של חשמל – תשובת מרן זצ"ל לגבי אור החשמל בבית מלון

במשנה במסכת שבת למדנו, שאין מדליקין נרות שבת אלא בפתילה ובשמן הדולקים יפה, (כלומר שהאש דולקת יפה ואינה מסכסכת ומהבהבת בנר), ולפיכך מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית הדולק יפה. ואם אין לו שמן זית מדליק בשאר שמנים הדולקים יפה, ואם אין לו שמן יכול להדליק בנרות שעווה.

דנו הפוסקים בדורות האחרונים, האם יוצאים ידי חובת הדלקת נרות של שבת בנורות של חשמל. כי יש סוברים שמכיוון שנורות החשמל יש בהם אש ממש, ודאי שניתן לצאת בהם ידי חובת הדלקת נרות. אולם לדעת כמה פוסקים אין לסמוך על זה לעניין  הדלקת נרות שבת. ובפרט בנורות החשמל הקבועות בבית אף בימות החול, שאז אין הדבר ניכר שהודלקו הנרות לכבוד שבת. ובפרט בארץ ישראל שעבודת ייצור החשמל נעשית בעוונות הרבים בשבת על ידי יהודים, שאז יש פוסקים שסוברים שבכלל אסור ליהנות מן  החשמל בשבת, ובודאי שאי אפשר לברך על הדלקת נר כזה.

ולעניין הלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבמקום שאפשר להשיג נרות שמן או שעווה, בודאי שעדיף לצאת בהם ידי חובת הדלקת הנרות של שבת ויום טוב, כיוון שהדבר ניכר שהודלקו הנרות לכבוד שבת. אולם במקום שאין שום אפשרות להשיג נרות שמן או שעווה, אפשר לברך ולהדליק מנורות של חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה.

ואגב נזכיר, כי נשאלנו מתלמיד חכם מובהק, שמתארח מידי פעם בבית מלון, ושאלתו היתה, האם הוא רשאי להדליק את אור החשמל בחדר השירותים של חדרו, ולברך עליו להדליק נר של שבת.

ושאלנו על כך את מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, והשיב לנו מרן זצ"ל בפשיטות, שאי אפשר לצאת ידי חובת ההדלקה באור החשמל של חדר השירותים. (שהרי אפילו בנר של עיטרן, שהוא מפיץ ריח רע, אסרו חכמים להדליק בו, וכל שכן בנר שהוא דולק בחדר השירותים, שאין לצאת בו ידי חובת ההדלקה).

ויש להעיר, שכל האמור נכון לגבי הדלקת נר שבת, אבל לגבי נר ההבדלה, אין יוצאים ידי חובה באור של חשמל, וטעם הדבר יבואר בעזרת ה' בהזדמנות אחרת.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרט היוצא מדין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

המתארח במלון, האם יכול להדליק בחדרו שני פנסי לד הפועלים על סוללות ולברך עליהם?
הם דולקים ללא הפסקה עד מוצ"ש ויותר,  ויש להם אור נעים ט' חשון תשע"ו / 22 באוקטובר 2015

על פנסי לד אי אפשר לברך להדליק נר של שבת, מאחר ואין כאן אש, ולא שייך לקרוא לזה הדלקה, ודומה הדבר לאבן יקרה שמוזכרת בדברי חז"ל שהיתה מאירה.

בזמנו שמעתי שהדין של הדלקת נרות שבת בנר חשמלי נכון דווקא בנורת ליבון ולא בנורות פלורסנט וכדומה שאינם נחשבות אש ממש, האם באמת כך הדבר? ט' חשון תשע"ו / 22 באוקטובר 2015

אנו לא בקיאים בפרטי הדברים, אבל כמדומה שבפלורוסנט יש אש ממש, ורק בנורות לד אין אש.

איך נדליק האור החשמלי לאחר הדלקת הנר, בשעון שבת? ד' תמוז תשע"ג / 12 ביוני 2013

למנהג הספרדים, לא מקבלים את השבת בהדלקת הנרות. לכן, גם לאחר ההדלקה, אפשר להדליק אור חשמלי.

על נרות חשמל, לא ציינתם מה מברכים על נר חשמלי? ב' תמוז תשע"ג / 10 ביוני 2013

מברכים כרגיל, "להדליק נר של שבת".

האם יוצאים ידי חובת הדלקת נרות שבת בשעת הצורך במנורת חשמל מסוג פלורוסנט או רק מנורה עם חוט להט? י"ג תשרי תש"ע / 1 באוקטובר 2009

ניתן לברך גם על מנורת פלורוסנט. ולכתחילה עדיף לברך על נורת חשמל עם חוט להט.
 
בברכת חג שמח,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה