הלכה ליום שני ב' כסלו תשע"ח 20 בנובמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן לטיפה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתו

פתיחת ממטרות בערב שבת

שאלה: האם מותר מן הדין לפתוח את ברז המים המשקה את הגינה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמים ימשיכו לזרום גם בשבת עצמה? והאם מותר לסגור את ברז המים המשקה בשבת עצמה?

תשובה: ביארנו כבר (בהלכה שעסקה במלאכת זורע), כי בכלל מלאכת זורע שאסרה התורה ביום השבת, נמצא כל דבר שבכוונתו להצמיח, כגון, זריעה, השקייה, דישון, וכן כל כיוצא בזה, וממילא מובן כי נדון שאלתינו הוא לגבי איסור מלאכת זורע בשבת.

הדלקת נרות והשקייה בערב שבת
והנה הדבר ברור, שלא אסרה התורה, אלא עשיית מלאכה בשבת עצמה, אבל מלאכה הנעשית מערב שבת, אין בה איסור, ועל כן אנו נוהגים מתקנת רבותינו להדליק נרות בערב שבת, כדי שיאירו לנו הנרות בשבת עצמה, ופשוט שאין בזה איסור כלל, היות ואין ההדלקה נעשית ביום השבת עצמו.

וכאן יש להזכיר, כי הקראים הכופרים בתורה שבעל פה, סילפו את פירוש הכתוב "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", ופירשוהו, שאסור ליהודי שיהיה אור בביתו ביום השבת, כמו שנאמר "רשעים בחושך ידמו". ובימי קדם היתה לקראים השפעה עצומה בקרב המון העם, עד שעמד כנגדם בעוז וגבורה רבינו סעדיה גאון, וחגר כנגדם כלי קרב במלחמת מצוה, להשיב על כל דבריהם, ולהוכיח לעין השמש את חוסר ההגיון שבשיטתם. ושמענו ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיתכן ומפני כן זכה רב סעדיה גאון, והסימן בשלחן ערוך שעוסק בהלכות הדלקת נרות שבת, הוא סימן רס"ג, שבא לרמוז על שמו של רב סעדיה גאון, שנקרא בראשי תיבות רס"ג.

ואיך שיהיה, מן האמור אנו למדים גם כן שמותר מן הדין לפתוח את ממטרות המים מערב שבת, על מנת שימשיכו להשקות את הגינה בשבת עצמה, שהרי בשבת עצמה לא נעשה כל איסור. (ואמנם יש מלאכות שאסור לעשותם מערב שבת, וכמו שנבאר בעזרת ה' בהמשך).

סגירת הברז בשבת
כמו כן נראה שיש להקל לסגור את ברז המים ביום השבת עצמו, לפי שאין כל איסור בהפסקת ההשקיה ביום השבת, ועל כן גם בזה יש להקל.

ובאמת שכן כתב גם בספר ציץ אליעזר להגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, אמנם לאחר מכן הביא "הוראה נחוצה" בשם הגאון החזון איש, שאם יש לאדם כמה ברזים שמשקים את הגינה, יש להזהר בשעה שסוגרים את הברזים, שלא יסגרם אחד אחד, אלא יסגור את הברז המרכזי המזרים מים לכל הברזים, ורק אחר כך יסגור את הברזים אחד לאחד, וטעמו בזה הוא, לפי שבשעה שסוגר אדם ברז אחד, הרי הוא מגביר את לחץ המים בשאר הברזים, ונמצא שהוא גורם להשקייה מוגברת בחלק מהגינה ביום השבת, ויש בזה איסור משום השקיה בשבת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, דחה הוראה זו מכל וכל, וכתב שאין כל איסור לסגור את הברזים אחד אחד, ואפילו אם יגבר הזרם בשאר הברזים אין בזה איסור. והסביר את דבריו, שהואיל ובשעה שהאדם סוגר את הברזים, הגינה כבר מושקית כל צרכה, אם כן מסתבר שאין לגינה כל תועלת בתוספת מים שיזרמו אליה מחמת הגברת לחץ המים, ואם כן אין בזה איסור השקייה בשבת, שלא אסרה התורה "השקייה", אלא דוקא באופן שמחמת ההשקייה תצמח תועלת לצמחים, אבל אם אדם משקה גינה שכבר הושקתה כל צרכה, אין בזה איסור.

ועל כן גם גינה שירדו עליה גשמים מרובים, באופן שאין כל תועלת בהוספת מים על הצמחים, אין איסור להשקותה עוד ביום השבת. ומרן זצ"ל האריך עוד בזה מכמה טעמים, ועל כן אין צורך לנהוג בחומרא זו, ומעיקר הדין, כל שהושקתה כבר הגינה כל צרכה, מותר לסגור את הברזים המשקים אותה ביום השבת, כדרכו ביום חול, ואין בזה איסור.

ולסיכום: מותר לפתוח את ברזי הממטרות לפני כניסת השבת, בכדי שימשיכו המים להשקות את הגינה בשבת עצמה. ולאחר סיום ההשקייה, מותר לסגור את הממטרות בשבת כדרכו תמיד.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה יש חשש חילול השם בזה, כי עמי הארץ אינם יודעים שמותר לסגור את הברז בשבת וכשיראו את ממטרה פועלת בשבת, יאמרו שכשם שיסגור את הברז בשבת אחר ההשקאה, כך הוא גם פתח את הברז בשבת ושהוא מחלל שבת. ידוע שאסרו חכמים הרבה דברים מפני מראית העין, כמו לתלות בגדים לייבש בחמה בערב שבת, וגם לשכור פועלים נכריים על ידי קבלנות לבנות בשבת וכו', אע"פ שמסתבר מאד לומר שבוודאי כבס את הבגדים לפני שבת וגם שכר את הפועלים בקבלנות. אני יודע שאין לנו אלא גזירות שגזרו רבותינו אע"פ שטעמי הגזירות לא קיימים כל כך היום, ושאין לנו לחדש גזירות, אבל הדברים האלה נראים לי הפוכים... י"ט כסלו תשע"ח / 7 בדצמבר 2017

השאלה יפה. אולם באמת לא שייך לגזור משום מראית העין בכל דבר שנראה לנו שיש לגזור. ובפרט שכולם מבינים שיש הבדל גדול בין פתיחת ממטרות לבין כיבויין. לכן אין לחשוש לזה.

 

נראה לפי זה שמותר גם להפעיל מדיח כלים לפני שבת אף אם ימשיך את פעולתו לאחר כניסת השבת, וכן כל כיוצא בזה. האם נכון? מדוע אין כאן איסור של שביתת בהמתו ביום השבת? י"ז כסלו תשע"ח / 5 בדצמבר 2017

אין לדמות את הנושאים זה לזה, משום שהמדיח מרעיש, ומחמם את המים, ומטעמים נוספים אין להקל. ובספר הליכות שבת האריך הרבה בנדון זה, והעלה במסקנתו שבדרך כלל אין אפשרות להקל בהפעלת מדיח על ידי שעון שבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה