הלכה ליום שני כ"ט אייר תשע"ט 3 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רב שמואל בן רב יהודה טולדנו ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק חנונו

המשך דיני יום טוב שני של גלויות

ביארנו, שבן ארץ ישראל השוהה בחוץ לארץ, כגון שנסע לשם לצורך שמחה משפחתית וכדומה, צריך לנהוג כבן חוץ לארץ, מלבד בכמה דברים שביארנו, כגון בתפילה וכדומה. ועתה נבוא לבאר אילו דברים מותר לבן ארץ ישראל לעשות ביום טוב שני כאשר הוא שוהה בחוץ לארץ.

כל מה שאסרו לו עשיית מלאכה, זהו דוקא אם הוא נמצא במקום שיש שם יהודים, אבל במקום שאין שם יהודים רשאי לעשות מלאכה. ובמקום שיש יהודים, ראוי להחמיר שלא לעשות מלאכה אפילו בצנעא, כלומר, (אף כשהוא לבדו בביתו לא יעשה מלאכה). ומכל מקום דבר שהוא מוקצה, מותר לטלטלו בצינעא ביום טוב שני.

מותר לבן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, להדליק אור חשמלי ביום טוב שני, ובתנאי שאין שם אדם אחר הרואה אותו מפעיל את אור החשמל, שלא יבואו לחשוד בו שהוא מזלזל בקדושת יום טוב. ואף שאפשר שיהיה מי שיראה את אור החשמל נדלק בביתו ביום טוב, שהרי חלונות ביתו מאירים, מכל מקום אין לחוש לזה, שהואיל ומצוי בזמנינו שמשתמשים בשעון שבת המדליק ומכבה את האור, ממילא לא יבואו לחשוד בו שהוא הדליק את החשמל בחג. וכן פסק הגאון רבי משה פינשטיין בספרו אגרות משה (או"ח חלק ד' סימן קד').

בן ארץ ישראל שיש לו בית חרושת בחוץ לארץ, והפועלים שעובדים בו הם גויים, מותר לו להניח להם לעבוד ביום טוב שני של גלויות, שכיון שהוא בן ארץ ישראל, הרי שלא חלה עליו קדושת יום טוב שני כלל, ויום זה, יום חול גמור הוא בשבילו, ואינו מוזהר לשבות בו. וכן בן חוץ לארץ, שיש לו בית חרושת בארץ ישראל, מותר לפועלים תושבי ארץ ישראל לעבוד במפעל כמנהגם ביום חול, ביום טוב שני של גלויות, שהרי הם אינם אסורים במלאכה ביום זה, ואינם כפופים לאיסור עשיית מלאכה של בעל המפעל.

בני חוץ לארץ שבאו לארץ ישראל לעבור את החגים, דינם כבני חוץ לארץ לכל דבר, וצריכים הם לנהוג כאילו הם נמצאים בחוץ לארץ, לעשות שני ימים טובים, ואסור להם לנסוע באוטובוס ציבורי וכדומה, אף על פי שהנהג הוא בן ארץ ישראל. (הואיל ועל ידי תוספת המשקל על האוטובוס, נעשית מלאכת הבערה גדולה יותר במנוע האוטובוס). אבל מותר לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבור חבירו בן חוץ לארץ. וכן מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו.

ויכולים בני חוץ לארץ לעשות לעצמם מנין בארץ ישראל, ומתפללים תפילת יום טוב כמנהגם בחוץ לארץ. וכן בכל סדר קריאת התורה וההפטרה כמנהג חוץ לארץ. ואם אין עשרה מבני חוץ לארץ בכדי לארגן לעצמם מנין, יתפללו בסתר וביחידות, ואינם יכולים לצרף בני ארץ ישראל למנין.

במוצאי יום טוב ראשון, צריכים בני ארץ ישראל להבדיל בתפילה באמירת אתה חוננתנו, כפי שעושים בכל מוצאי שבת, ויחזרו להבדיל על הכוס לאחר מכן בסתר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה