הלכה ליום שני כ"ט אייר תשע"ט 3 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רב שמואל בן רב יהודה טולדנו ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק חנונו

המשך דיני יום טוב שני של גלויות

ביארנו, שבן ארץ ישראל השוהה בחוץ לארץ, כגון שנסע לשם לצורך שמחה משפחתית וכדומה, צריך לנהוג כבן חוץ לארץ, מלבד בכמה דברים שביארנו, כגון בתפילה וכדומה. ועתה נבוא לבאר אילו דברים מותר לבן ארץ ישראל לעשות ביום טוב שני כאשר הוא שוהה בחוץ לארץ.

כל מה שאסרו לו עשיית מלאכה, זהו דוקא אם הוא נמצא במקום שיש שם יהודים, אבל במקום שאין שם יהודים רשאי לעשות מלאכה. ובמקום שיש יהודים, ראוי להחמיר שלא לעשות מלאכה אפילו בצנעא, כלומר, (אף כשהוא לבדו בביתו לא יעשה מלאכה). ומכל מקום דבר שהוא מוקצה, מותר לטלטלו בצינעא ביום טוב שני.

מותר לבן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, להדליק אור חשמלי ביום טוב שני, ובתנאי שאין שם אדם אחר הרואה אותו מפעיל את אור החשמל, שלא יבואו לחשוד בו שהוא מזלזל בקדושת יום טוב. ואף שאפשר שיהיה מי שיראה את אור החשמל נדלק בביתו ביום טוב, שהרי חלונות ביתו מאירים, מכל מקום אין לחוש לזה, שהואיל ומצוי בזמנינו שמשתמשים בשעון שבת המדליק ומכבה את האור, ממילא לא יבואו לחשוד בו שהוא הדליק את החשמל בחג. וכן פסק הגאון רבי משה פינשטיין בספרו אגרות משה (או"ח חלק ד' סימן קד').

בן ארץ ישראל שיש לו בית חרושת בחוץ לארץ, והפועלים שעובדים בו הם גויים, מותר לו להניח להם לעבוד ביום טוב שני של גלויות, שכיון שהוא בן ארץ ישראל, הרי שלא חלה עליו קדושת יום טוב שני כלל, ויום זה, יום חול גמור הוא בשבילו, ואינו מוזהר לשבות בו. וכן בן חוץ לארץ, שיש לו בית חרושת בארץ ישראל, מותר לפועלים תושבי ארץ ישראל לעבוד במפעל כמנהגם ביום חול, ביום טוב שני של גלויות, שהרי הם אינם אסורים במלאכה ביום זה, ואינם כפופים לאיסור עשיית מלאכה של בעל המפעל.

בני חוץ לארץ שבאו לארץ ישראל לעבור את החגים, דינם כבני חוץ לארץ לכל דבר, וצריכים הם לנהוג כאילו הם נמצאים בחוץ לארץ, לעשות שני ימים טובים, ואסור להם לנסוע באוטובוס ציבורי וכדומה, אף על פי שהנהג הוא בן ארץ ישראל. (הואיל ועל ידי תוספת המשקל על האוטובוס, נעשית מלאכת הבערה גדולה יותר במנוע האוטובוס). אבל מותר לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבור חבירו בן חוץ לארץ. וכן מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו.

ויכולים בני חוץ לארץ לעשות לעצמם מנין בארץ ישראל, ומתפללים תפילת יום טוב כמנהגם בחוץ לארץ. וכן בכל סדר קריאת התורה וההפטרה כמנהג חוץ לארץ. ואם אין עשרה מבני חוץ לארץ בכדי לארגן לעצמם מנין, יתפללו בסתר וביחידות, ואינם יכולים לצרף בני ארץ ישראל למנין.

במוצאי יום טוב ראשון, צריכים בני ארץ ישראל להבדיל בתפילה באמירת אתה חוננתנו, כפי שעושים בכל מוצאי שבת, ויחזרו להבדיל על הכוס לאחר מכן בסתר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה