הלכה ליום שני כ"ט אייר תשע"ט 3 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רב שמואל בן רב יהודה טולדנו ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק חנונו

המשך דיני יום טוב שני של גלויות

ביארנו, שבן ארץ ישראל השוהה בחוץ לארץ, כגון שנסע לשם לצורך שמחה משפחתית וכדומה, צריך לנהוג כבן חוץ לארץ, מלבד בכמה דברים שביארנו, כגון בתפילה וכדומה. ועתה נבוא לבאר אילו דברים מותר לבן ארץ ישראל לעשות ביום טוב שני כאשר הוא שוהה בחוץ לארץ.

כל מה שאסרו לו עשיית מלאכה, זהו דוקא אם הוא נמצא במקום שיש שם יהודים, אבל במקום שאין שם יהודים רשאי לעשות מלאכה. ובמקום שיש יהודים, ראוי להחמיר שלא לעשות מלאכה אפילו בצנעא, כלומר, (אף כשהוא לבדו בביתו לא יעשה מלאכה). ומכל מקום דבר שהוא מוקצה, מותר לטלטלו בצינעא ביום טוב שני.

מותר לבן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, להדליק אור חשמלי ביום טוב שני, ובתנאי שאין שם אדם אחר הרואה אותו מפעיל את אור החשמל, שלא יבואו לחשוד בו שהוא מזלזל בקדושת יום טוב. ואף שאפשר שיהיה מי שיראה את אור החשמל נדלק בביתו ביום טוב, שהרי חלונות ביתו מאירים, מכל מקום אין לחוש לזה, שהואיל ומצוי בזמנינו שמשתמשים בשעון שבת המדליק ומכבה את האור, ממילא לא יבואו לחשוד בו שהוא הדליק את החשמל בחג. וכן פסק הגאון רבי משה פינשטיין בספרו אגרות משה (או"ח חלק ד' סימן קד').

בן ארץ ישראל שיש לו בית חרושת בחוץ לארץ, והפועלים שעובדים בו הם גויים, מותר לו להניח להם לעבוד ביום טוב שני של גלויות, שכיון שהוא בן ארץ ישראל, הרי שלא חלה עליו קדושת יום טוב שני כלל, ויום זה, יום חול גמור הוא בשבילו, ואינו מוזהר לשבות בו. וכן בן חוץ לארץ, שיש לו בית חרושת בארץ ישראל, מותר לפועלים תושבי ארץ ישראל לעבוד במפעל כמנהגם ביום חול, ביום טוב שני של גלויות, שהרי הם אינם אסורים במלאכה ביום זה, ואינם כפופים לאיסור עשיית מלאכה של בעל המפעל.

בני חוץ לארץ שבאו לארץ ישראל לעבור את החגים, דינם כבני חוץ לארץ לכל דבר, וצריכים הם לנהוג כאילו הם נמצאים בחוץ לארץ, לעשות שני ימים טובים, ואסור להם לנסוע באוטובוס ציבורי וכדומה, אף על פי שהנהג הוא בן ארץ ישראל. (הואיל ועל ידי תוספת המשקל על האוטובוס, נעשית מלאכת הבערה גדולה יותר במנוע האוטובוס). אבל מותר לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבור חבירו בן חוץ לארץ. וכן מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו.

ויכולים בני חוץ לארץ לעשות לעצמם מנין בארץ ישראל, ומתפללים תפילת יום טוב כמנהגם בחוץ לארץ. וכן בכל סדר קריאת התורה וההפטרה כמנהג חוץ לארץ. ואם אין עשרה מבני חוץ לארץ בכדי לארגן לעצמם מנין, יתפללו בסתר וביחידות, ואינם יכולים לצרף בני ארץ ישראל למנין.

במוצאי יום טוב ראשון, צריכים בני ארץ ישראל להבדיל בתפילה באמירת אתה חוננתנו, כפי שעושים בכל מוצאי שבת, ויחזרו להבדיל על הכוס לאחר מכן בסתר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה