הלכה ליום שני כ"ט אייר תשע"ט 3 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רב שמואל בן רב יהודה טולדנו ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק חנונו

המשך דיני יום טוב שני של גלויות

ביארנו, שבן ארץ ישראל השוהה בחוץ לארץ, כגון שנסע לשם לצורך שמחה משפחתית וכדומה, צריך לנהוג כבן חוץ לארץ, מלבד בכמה דברים שביארנו, כגון בתפילה וכדומה. ועתה נבוא לבאר אילו דברים מותר לבן ארץ ישראל לעשות ביום טוב שני כאשר הוא שוהה בחוץ לארץ.

כל מה שאסרו לו עשיית מלאכה, זהו דוקא אם הוא נמצא במקום שיש שם יהודים, אבל במקום שאין שם יהודים רשאי לעשות מלאכה. ובמקום שיש יהודים, ראוי להחמיר שלא לעשות מלאכה אפילו בצנעא, כלומר, (אף כשהוא לבדו בביתו לא יעשה מלאכה). ומכל מקום דבר שהוא מוקצה, מותר לטלטלו בצינעא ביום טוב שני.

מותר לבן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, להדליק אור חשמלי ביום טוב שני, ובתנאי שאין שם אדם אחר הרואה אותו מפעיל את אור החשמל, שלא יבואו לחשוד בו שהוא מזלזל בקדושת יום טוב. ואף שאפשר שיהיה מי שיראה את אור החשמל נדלק בביתו ביום טוב, שהרי חלונות ביתו מאירים, מכל מקום אין לחוש לזה, שהואיל ומצוי בזמנינו שמשתמשים בשעון שבת המדליק ומכבה את האור, ממילא לא יבואו לחשוד בו שהוא הדליק את החשמל בחג. וכן פסק הגאון רבי משה פינשטיין בספרו אגרות משה (או"ח חלק ד' סימן קד').

בן ארץ ישראל שיש לו בית חרושת בחוץ לארץ, והפועלים שעובדים בו הם גויים, מותר לו להניח להם לעבוד ביום טוב שני של גלויות, שכיון שהוא בן ארץ ישראל, הרי שלא חלה עליו קדושת יום טוב שני כלל, ויום זה, יום חול גמור הוא בשבילו, ואינו מוזהר לשבות בו. וכן בן חוץ לארץ, שיש לו בית חרושת בארץ ישראל, מותר לפועלים תושבי ארץ ישראל לעבוד במפעל כמנהגם ביום חול, ביום טוב שני של גלויות, שהרי הם אינם אסורים במלאכה ביום זה, ואינם כפופים לאיסור עשיית מלאכה של בעל המפעל.

בני חוץ לארץ שבאו לארץ ישראל לעבור את החגים, דינם כבני חוץ לארץ לכל דבר, וצריכים הם לנהוג כאילו הם נמצאים בחוץ לארץ, לעשות שני ימים טובים, ואסור להם לנסוע באוטובוס ציבורי וכדומה, אף על פי שהנהג הוא בן ארץ ישראל. (הואיל ועל ידי תוספת המשקל על האוטובוס, נעשית מלאכת הבערה גדולה יותר במנוע האוטובוס). אבל מותר לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבור חבירו בן חוץ לארץ. וכן מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו.

ויכולים בני חוץ לארץ לעשות לעצמם מנין בארץ ישראל, ומתפללים תפילת יום טוב כמנהגם בחוץ לארץ. וכן בכל סדר קריאת התורה וההפטרה כמנהג חוץ לארץ. ואם אין עשרה מבני חוץ לארץ בכדי לארגן לעצמם מנין, יתפללו בסתר וביחידות, ואינם יכולים לצרף בני ארץ ישראל למנין.

במוצאי יום טוב ראשון, צריכים בני ארץ ישראל להבדיל בתפילה באמירת אתה חוננתנו, כפי שעושים בכל מוצאי שבת, ויחזרו להבדיל על הכוס לאחר מכן בסתר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה