הלכה ליום ראשון כ"ח אייר תשע"ט 2 ביוני 2019

דיני יום טוב שני של גלויות

מכיון שבכל ערב יום טוב עולות שאלות רבות הנוגעות לעניני יום טוב שני של גלויות, על כן נבאר בקיצור פרטי דינים עיקריים מענין זה.

תקנו רבותינו, שבחוץ לארץ יש לעשות שני ימים טובים, והוא הנקרא יום טוב שני של גלויות, כי הוא נוהג רק בגולת ארץ ישראל.

וכל מה שאסור לעשות ביום טוב ראשון אסור גם ביום טוב שני, חוץ מאשר לעניין חולה שאין בו סכנה, (שהוא אדם חולה ממש, אך אין חשש לחייו), שביום טוב ראשון אסור לישראל (יהודי) לעשות לו רפואה אלא על ידי גוי, שהישראל אומר לו מה שיעשה והוא עושה על פיו. ואילו ביום טוב שני מותר לישראל עצמו לעשות עבור החולה דברים האסורים מדרבנן. (ומכיון שהדבר אינו מצוי כל כך לא נאריך בזה). וכן לעניין קבורת המת, יש חילוק בין יום טוב ראשון ליום טוב שני, שביום טוב ראשון אסור לישראל להתעסק בקבורת המת, אלא דואגים שגוי הוא שיעשה את צרכי הקבורה, אבל ביום טוב שני מותר לישראל לעשות את הדברים הצריכים לקבורה. (ובלשון רבותינו אמרו "יום טוב שני של גלויות, לגבי מת, כחול עשאוהו רבנן, שדינו כיום חול לענין קבורת המת).

כשנפטר לבית עולמו הגאון רבי יום טוב ליפמן, המחבר "תוספות יום טוב", הובאו לאלמנתו הרבנית הרבה הצעות נישואין מחשובי העיר, רבנים ועשירים, אך היא היתה דוחה את ההצעות שהובאו לפניה, באמרה כי אין כמו בעלה הראשון. לימים, שלח אליה רב אחד, ושמו גם כן היה יום טוב, כשם בעלה הראשון, והציע לה להשתדך עמה, ונימוקו עמו, שאף על פי שהוא אינו חשוב כל כך כמו "יום טוב" הראשון שהיה לך, מכל מקום, הרי הוא כעין "יום טוב" שני של גלויות. שלחה אליו הרבנית בחכמתה, יום טוב שני של גלויות, לגבי המת (הוא בעלה הראשון), כיום חול עשאוהו רבנן.

כל מה שיש חילוקים בין יום טוב ראשון ליום טוב שני,  זהו דוקא בשאר ימים טובים,  אבל ראש השנה שהוא יומיים גם בארץ ישראל, יום טוב שני שלו חשוב כיום טוב ראשון לכל דבר, שכם שני הימים הם כיום טוב אחד ארוך, ולפיכך אין שום חילוק ביניהם.

תושב ארץ ישראל שנסע לחו"ל ודעתו לחזור לא"י אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני, מלבד באופנים שנבאר בהלכה הבאה בעז"ה.

ולענין התפילה ביום טוב שני של שבועות ושביעי של פסח ובתשיעי של סוכות, שבארץ ישראל מתפללים תפילת יום חול, בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, יקרא קריאת שמע עם תפילין ביחידות בביתו, ואחר כך ילבש בגדי חג וילך להתפלל עם הציבור, ויתפלל תפילת יום חול, וכשיאמרו הציבור הלל יכול הוא ג"כ לומר הלל בלא ברכה, וטוב לאומרו מקוצר כדרך שאומרים בראש חודש. וכשיתפללו הציבור מוסף, יאחז הוא את הסידור ויאמר כמה פרקי תהילים כדי שיראה כאילו מתפלל עם הציבור תפילת מוסף.

ואפילו אם יש מספיק מבני ארץ ישראל בכדי לעשות מנין בפני עצמם ולהתפלל תפילת  חול, לא יארגנו מנין נפרד, אלא יתפללו עם הציבור כמו שביארנו, אבל אם יום טוב שני חל בשבת, יכולים הם לארגן מניין לתפילת שבת שלהם.

מותר לרחוץ כל גופו במים שהוחמו ביום טוב ראשון על ידי בוילר חשמלי באמבטיה הפרטית שבביתו.

בהלכה הבאה נבאר בעז"ה את הדברים אשר מותר לבן א"י הנמצא בחו"ל לעשות ביום טוב שני של גלויות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה