הלכה ליום ראשון כ"ח אייר תשע"ט 2 ביוני 2019

דיני יום טוב שני של גלויות

מכיון שבכל ערב יום טוב עולות שאלות רבות הנוגעות לעניני יום טוב שני של גלויות, על כן נבאר בקיצור פרטי דינים עיקריים מענין זה.

תקנו רבותינו, שבחוץ לארץ יש לעשות שני ימים טובים, והוא הנקרא יום טוב שני של גלויות, כי הוא נוהג רק בגולת ארץ ישראל.

וכל מה שאסור לעשות ביום טוב ראשון אסור גם ביום טוב שני, חוץ מאשר לעניין חולה שאין בו סכנה, (שהוא אדם חולה ממש, אך אין חשש לחייו), שביום טוב ראשון אסור לישראל (יהודי) לעשות לו רפואה אלא על ידי גוי, שהישראל אומר לו מה שיעשה והוא עושה על פיו. ואילו ביום טוב שני מותר לישראל עצמו לעשות עבור החולה דברים האסורים מדרבנן. (ומכיון שהדבר אינו מצוי כל כך לא נאריך בזה). וכן לעניין קבורת המת, יש חילוק בין יום טוב ראשון ליום טוב שני, שביום טוב ראשון אסור לישראל להתעסק בקבורת המת, אלא דואגים שגוי הוא שיעשה את צרכי הקבורה, אבל ביום טוב שני מותר לישראל לעשות את הדברים הצריכים לקבורה. (ובלשון רבותינו אמרו "יום טוב שני של גלויות, לגבי מת, כחול עשאוהו רבנן, שדינו כיום חול לענין קבורת המת).

כשנפטר לבית עולמו הגאון רבי יום טוב ליפמן, המחבר "תוספות יום טוב", הובאו לאלמנתו הרבנית הרבה הצעות נישואין מחשובי העיר, רבנים ועשירים, אך היא היתה דוחה את ההצעות שהובאו לפניה, באמרה כי אין כמו בעלה הראשון. לימים, שלח אליה רב אחד, ושמו גם כן היה יום טוב, כשם בעלה הראשון, והציע לה להשתדך עמה, ונימוקו עמו, שאף על פי שהוא אינו חשוב כל כך כמו "יום טוב" הראשון שהיה לך, מכל מקום, הרי הוא כעין "יום טוב" שני של גלויות. שלחה אליו הרבנית בחכמתה, יום טוב שני של גלויות, לגבי המת (הוא בעלה הראשון), כיום חול עשאוהו רבנן.

כל מה שיש חילוקים בין יום טוב ראשון ליום טוב שני,  זהו דוקא בשאר ימים טובים,  אבל ראש השנה שהוא יומיים גם בארץ ישראל, יום טוב שני שלו חשוב כיום טוב ראשון לכל דבר, שכם שני הימים הם כיום טוב אחד ארוך, ולפיכך אין שום חילוק ביניהם.

תושב ארץ ישראל שנסע לחו"ל ודעתו לחזור לא"י אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני, מלבד באופנים שנבאר בהלכה הבאה בעז"ה.

ולענין התפילה ביום טוב שני של שבועות ושביעי של פסח ובתשיעי של סוכות, שבארץ ישראל מתפללים תפילת יום חול, בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, יקרא קריאת שמע עם תפילין ביחידות בביתו, ואחר כך ילבש בגדי חג וילך להתפלל עם הציבור, ויתפלל תפילת יום חול, וכשיאמרו הציבור הלל יכול הוא ג"כ לומר הלל בלא ברכה, וטוב לאומרו מקוצר כדרך שאומרים בראש חודש. וכשיתפללו הציבור מוסף, יאחז הוא את הסידור ויאמר כמה פרקי תהילים כדי שיראה כאילו מתפלל עם הציבור תפילת מוסף.

ואפילו אם יש מספיק מבני ארץ ישראל בכדי לעשות מנין בפני עצמם ולהתפלל תפילת  חול, לא יארגנו מנין נפרד, אלא יתפללו עם הציבור כמו שביארנו, אבל אם יום טוב שני חל בשבת, יכולים הם לארגן מניין לתפילת שבת שלהם.

מותר לרחוץ כל גופו במים שהוחמו ביום טוב ראשון על ידי בוילר חשמלי באמבטיה הפרטית שבביתו.

בהלכה הבאה נבאר בעז"ה את הדברים אשר מותר לבן א"י הנמצא בחו"ל לעשות ביום טוב שני של גלויות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה