הלכה ליום שני י"א תמוז תשפ"א 21 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו וסבנו היקר

נעים צדיק בן שמחה וצלח זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נטילת ידים בחדר בית המרחץ

שאלה: האם מותר ליטול ידים לסעודה בחדר האמבטיא או בבית הכסא?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן ד) פסק, שהיוצא מבית הכסא צריך נטילת ידים. ומרן החיד"א כתב, שהוא משום רוח רעה השורה על הידים, ושכן מבואר בזוהר הקדוש. ועל פי זה כתב שאפילו אם נכנס לבית הכסא ולא עשה שם צרכיו וגם לא נגע בבשרו, מכל מקום, מיד בכניסתו שורה עליו רוח רעה, וצריך ליטול ידיו.

אלא שבבית המרחץ שלנו (אמבטיה) אין הדין כן, והנכנס לשם אינו צריך ליטול ידיו. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ג סימן א) הביא ראיות רבות לדבר, ושכן מוכח ממה שאמרו בגמרא במסכת שבת (מא.) שמותר לשתות מהמים שהיו בתוך בית המרחץ. ואילו היה חשש "רוח רעה" בבית המרחץ, לא היו מתירים לשתות שם כלל, שהרי רוח רעה שורה על אוכלין ומשקין שנמצאים שם. אלא ודאי, בבית המרחץ אין רוח רעה כלל. ולכן גם אין מניעה ליטול שם ידים, ולנגבם מחוץ לחדר האמבטיה לאחר שיברך.

ובשו"ת יביע אומר חלק שביעי (סימן כז), הביא מרן רבינו זצ"ל עוד סברא להקל בדבר, שכן חדרי האמבטיה שבזמנינו, אינם מיוחדים רק לרחיצת הגוף, אלא רגילים לעשות שם גם תשמישים אחרים, ומניחים שם דברים למשמרת. ומטעם זה אין זה בגדר מקום ששורה בו רוח רעה. והביא ראיות לדבריו.

וכל זה בחדר אמבטיה שאין שם שירותים. אבל כשיש שם שירותים, אין להתיר ליטול שם ידים, אלא אם כן בשעת הדחק. ואף על פי שיש פוסקים שסוברים שחדרי שירותים של זמנינו אין להם דין בית הכסא משום שהם נקיים תמיד, מכל מקום לכתחילה יש להחמיר בזה, שלא ליטול ידים שם, ורק כשאין לו מקום אחר לנטילת ידים, יכול להקל ליטול ידים אף בבית הכסא, ויברך על נטילת ידים בחוץ לפני הניגוב.

ולסיכום: חדר אמבטיה שאין שם שירותים, מותר ליטול בתוכו ידים. ויברך על הנטילה בצאתו משם לפני שינגב. ואם יש שם שירותים, לא יטול שם את ידיו. ורק בשעת הדחק שאין כשאין אפשרות אחרת, רשאים ליטול שם ידים, הן לסעודה והן לנטילת הבוקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, ותודה רבה רבה על דברי התורה והתשובות המחכימות. חזקו ואמצו.
רציתי לשאול, האם מותר גם לברך על הנטילה בחדר האמבטיה (כשאין בו שירותים) ? י"א תמוז תשפ"א / 21 ביוני 2021

תזכה למצוות. אי אפשר לברך בחדר האמבטיה, יטול שם את ידיו, יצא, יברך וינגב את ידיו. 

נכתב שאדם שנכנס לבית הכסא אפילו אם לא עשה צרכיו צריך ליטול ידיו.
ע"פ המשתמע נטילה זו אינה משום נקיות, שהרי לא התפנה, אלא אנחנו חוששים לרוח רעה שנמצאת תדיר בבית כסא.
כלומר, בין אם עשה צרכיו ובין אם לא עשה צרכיו - מדובר באותה רוח רעה ולכן אנו נוטלים / שוטפים ידיים ביציאתנו מבית הכסא.
אם כך, מדוע לאחר עשיית צרכים אנחנו רוצים להחמיר לסירוגין 3 פעמים (וכפי שהיה נוהג מרן זצ"ל וחכם שלום הכהן והרב מצליח כפי שהבאתם בהלכה יומית בעבר), אבל לאחר כניסה לבית הכסא ללא עשיית צרכים אנחנו לא רוצים להחמיר 3 פעמים לסירוגין? (כתב בנו של מרן בספר הלכה ברורה שדי בנטילה פעם אחת).
הרי אם מדובר באותה רוח רעה ששורה תמיד בבית הכסא, אז למה יש חילוק בין אם עשה צרכים או לא עשה צרכים?
תודה רבה כ' ניסן תשפ"א / 2 באפריל 2021

אין הפרש ביניהם. גם לאחר כניסה לבית הכסא שלא עשה צרכיו, טוב ליטול ג' פעמים, אך אין זה מעיקר הדין. תבורך, חג כשר ושמח,

מה הדין בחדר שירותים או חדר אמבטיה שיש שם שירותים אך האסלה סגורה עם הכיסוי שלה, לגבי :
א) אם מותר להרהר שם בדברי תורה
ב) הנכנס לשם לא להתפנות, האם כשיוצא צריך ליטול ידיו
ג) האם אפשר ליטול ידיים שם ? ט"ו תמוז תשע"ט / 18 ביולי 2019

אסור להרהר שם בדברי תורה.

הנכנס לשם צריך לשטוף את ידיו אחר כך.

אין ליטול שם ידיים. ואם אין לו אפשרות אחרת, יטול שם ידיים וינגבם בחוץ.

אם אדם נכנס לחדר אמבטיה שיש בו גם שירותים, אך הוא לא התפנה/ לא התרחץ, האם עדיין הוא צריך ליטול את ידיו? א' שבט תשע"ט / 7 בינואר 2019

צריך ליטול ידיים

ומה הדין אם קטנים עושים לעיתים צרכיהם בתוך האמבטיה, כאשר מתקלחים שם (ולעיתים אף גדולים מטילים שם מימיהם, בזמן שמתקלחים)? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

מקום שאנשים עושים שם את צרכיהם, אינו נחשב למקום שיש בו רוח רעה. אלא אם הוא מיוחד לכך. ולכן בית הכסא, אפילו אם מעולם לא נכנס אדם אליו, הרי הוא מקום שאסור להזכיר בו דברים שבקדושה, ושורה שם רוח טומאה, שכל מאכל שנכנס לשם אסור לאכלו וכיוצא בזה. מה שאין כן בית המרחץ, שאפילו אם קורה לעתים שיש מי שעושה שם את צרכיו, מכל מקום אין זה בית הכסא, ואין שם רוח רעה, ומותר ליטול שם נטילת ידיים, ולברך בחוץ.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה