הלכה ליום חמישי י"ג אייר תש"פ 7 במאי 2020

איזהו גיבור הכובש את יצרו

שנינו בפרקי אבות (פ"ד מ"א), "איזהו גיבור הכובש את יצרו". ולכאורה צריך היה לומר "איזהו גיבור הכובש את היצר הרע", כי משמעות "יצרו" הוא גם יצר הטוב וגם יצר הרע, ובקול היצר הטוב צריך אדם לשמוע, ואם כן איזו גבורה נמצאת במי שהוא כובש את "יצרו", יותר נכון היה לומר "יצר הרע".

ונראה לבאר על פי מה שכתב מרן הרב זצ"ל (בכדי לבאר מדוע נאמר "יצרו" ולא "יצר"), כי היצר הרע יש לו סגנון שונה לכל סוגי האנשים, ולמשל לתלמידי חכמים שעוסקים בתורה בהתמדה, הוא מסית אותם שילכו ויתעסקו בצדקות ובגמילות חסדים, או להיות חברים פעילים בחברה קדישא, ולא שבאמת הוא רוצה שיעסקו בגמילות חסדים, אלא העיקר אצלו שלא יעסקו בתורה. וכוונתו לדחות פעמיהם ולהרחיקם מלימוד התורה. ואצל העשירים שראויים לחלץ מן המיצר יתומים ואלמנות, הוא מסית אותם שילכו ללמוד תורה ולקרוא תהלים כמנין "כפר" וכיוצא בזה. ועל פי זה נראה להסביר, כי זהו ששנו "יצרו", כי לא זו בלבד שיצר מיוחד יש לו לכל אדם, אלא גם שלפעמים הוא נדמה כיצר הטוב, אבל באמת הוא יצר הרע, להוליך אדם בדרך שאינה מתאימה לו, ושבה הוא אינו יכול למצות את כוחותיו הרוחניים.

ומספרים על עשיר קמצן שהיה מקום מגוריו ברופשיץ (עיירה בגליציה שבפולין), והיה מפורסם לכל בקמצנותו. בליל יום הכפורים אחר התפילה, נשארה בבית הכנסת קבוצת אנשים עניים, לקרוא בספר תהלים, ויתיצב גם העשיר הקמצן בתוכם. רבי נפתלי מרופשיץ, שהיה אז בבית הכנסת, שלח והפסיק אותו מקריאתו ודרש שיבא אליו, והוא בא אל הרב. אמר לו הרב, הנה כעת היא שעת חירום, שממשלת פולניה הכריזה מלחמה על אוסטריה, וכידוע שיש לממשלה סוגי צבאות שונים, חיל רגלי, חיל פרשים וחיל הים, מה דעתך על חייל שהוא מחיל פרשים, אבל יודע הוא לשמש כרב חובל באניית קרב, ועשה מעשה שנטש מחנהו, והלך ונכנס לאניית קרב, ונלחם באויב בהצלחה, איזה ציון לשבח צריך לתת לו? ענה העשיר, לא רק שאינו זכאי לצל"ש, אלא ראוי הוא לעונש, ודינו כ"עריק" מן הצבא, כי לא יתכן שיעשה דין לעצמו, ומאחר ששיבצו אותו כחייל מחיל הפרשים, אינו רשאי לנטוש את מחנהו ללא הוראה מפורשת מן המפקדה הצבאית. חזר הרב ושאל, ומה יהיה לדעתך אם היה הדבר להיפך, שאחד מחיל הים שיודע שהוא פרש מומחה, קם ועשה מעשה, ודהר על סוס קרב, ונכנס לתוך מחנה האויב, ורבים חללים הפיל מצבא האויב, מה ציון לשבח צריך לתת לו? ויען העשיר, לדעתי גם חיל כזה נקרא "עריק", וראוי לעונש, מפני שלא עשה כן על פי הוראת מפקדי הצבא. אבל סלח נא לי אדוני הרב, מה שייכות יש בשאלותיך לערב הקדוש הזה, שהוא יום הכפורים. אמר לו הרב, ברצוני להעיר לך לאור תשובותיך, כי אתה "עריק", ועליך ליתן את הדין ביום הנורא הזה. ויען העשיר ויאמר, מה פתאום אני עריק, והלא איני בגיל צבא, ואיזו שייכות יש בכלל שאקרא עריק. ויענהו הרב, דע, כי בשמים ייחדו סוגי צבאות שונים לה' יתברך, כי ה' צבאות שמו קדוש ישראל, יש צבא של תלמידי חכמים, יש צבא של עניים לומדי תהלים, ויש צבא של עשירים נדיבים. והנה שפר חלקך והעניקו לך עושר להחיות לב נדכאים, ואתה לא מבצע את הנדרש ממך, אלא הולך לקרוא תהלים עם העניים, לכן גם אתה נקרא "עריק", מבחינת צבאו של ה' יתברך, כי לא טוב אתה עושה, עליך ללכת לישון על כרים וכסתות של משי וריקמה במנוחה, ובבוקר כאשר תיערך המגבית של בית הכנסת לטובת העניים, או לטובת ישיבה או לטובת שאר לומדי תורה, עליך לתרום בעין יפה כדי שממך יראו וכן יעשו גם האחרים. ועתה קום ולך הביתה לישון במנוחה, ולמחר תשמור את אשר ציויתיך לעשות.

למחרת לפני קריאת התורה, פתח הרב במגבית עבור ישיבה מסויימת, ופנה ישר אל העשיר ההוא, העשיר הרים קולו ואמר, "עשרת אלפים רובל", כל יחידי הקהל נדהמו מן התרומה הגדולה של העשיר, שלא נתפרסם בנדיבותו. ונעשתה התעוררות רבה בין הקהל, וכל אחד מהם תרם בעין יפה, לחיזוק התורה, והיתה השנה ההיא מלאה שפע ישועות ונחמות.

ומובן שכל דברינו הם על עיקר עבודת ה' של כל יהודי שצריכה להיות על פי הדרך בה הוא ממצה יותר את כוחותיו, אבל פשוט הדבר שעל כל יהודי לקבוע לו זמן ללימוד התורה, כדי שידע את דיני התורה, ויהיה לו חלק ישיר בתורת ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על פירות מורכבים

שאלה: האם יש לברך ברכת שהחיינו כשאוכלים פעם ראשונה בשנה פירות הדר, כגון אשכוליות או תפוזים? תשובה: ראשית נקדים את עיקר הדין, שהאוכל פרי חדש, שלא אכל ממנו באותה השנה, לאחר שמברך על הפרי את ברכתו הראוייה לו, כגון בורא פרי העץ, צריך לברך גם כן ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". וכפי ......

לקריאת ההלכה

"שהחיינו" על ריח טוב

שאלה: האם מברכים ברכת שהחיינו על ריח טוב שמתחדש משנה לשנה? תשובה: ביארנו בהלכה הקודמת, שעל פרי חדש, כגון תותים או ענבים וכדומה, כאשר בא לאכול מהם בפעם הראשונה באותה שנה, מברך עליהם את הברכה הראוייה להם, ולמשל ברכת "בורא פרי העץ", ולאחר מכן מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quo......

לקריאת ההלכה