הלכה ליום שישי י"ב אייר תשפ"ב 13 במאי 2022

ההלכה מוקדשת בשבח והודיה לקב״ה על לידת הבת ולרפואת היולדת

איימי רחל בת ברכה

הוקדש על ידי

רחמים עוזרי

פרשת בהר – שנת השמיטה

בפרשתינו נצטוינו במצות השמיטה, שכל שבע שנים, צריך החקלאי לעזוב את שדהו למשך שנה אחת. (ונתבארו עיקרי מצות השמיטה ב"הלכה יומית").

נאמר בפרשה: "וְכִי תֹאמְרוּ, מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית? הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ! וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים". (ובארנו כבר, כי אין הבטחת התורה לברכת השנה הששית, אלא בזמן שהיתה מצות השביעית מן התורה, מה שאין כן בזמנינו, שאינה אלא מדברי סופרים).

ובאמת יש מקום לשאול, מהו הטעם שמצאה התורה לנכון, להביא את טענתו של האיש הפשוט מן השורה, "וכי תאמרו מה נאכל"?, והלא אם יבא אדם על כל מצוה וישאל ככל העולה על רוחו, נמצא שלא יקיים עוד מצות רבות מן התורה, כמו למשל מצות מעשר וכיוצא בה, ובמה נשתנתה איפה מצות השמיטה משאר המצוות, שכאן מתחשבת התורה בשאלתו של האדם הפשוט שחושש חששות שונים ואינו מקבל עליו בכל תנאי את מצוות התורה?

אלא טעם הדבר הוא, שלא נמצא עוד נסיון קשה כל כך כמו מצות השמיטה, שהרי האדם עמל על שדותיו במשך שנים, וכעת הוא נאלץ לעזוב את שדהו למשך שנה תמימה אחת, ולראות במו עיניו איך ששדהו אינה מטופחת עוד, ובאים זרים ואוכלים את פרי תבואתו, הלא זו גבורה שלא נמצאת כמותה כמעט בשום מצוה בתורה! עד כדי כך שדרשו רבותינו על הפסוק "בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ", מי הם מלאכיו של ה', גבורי כח? אלו שומרי שביעית! כי אלו הזונחים את שדותיהם למען מצות ה', הנהגתם אינה על פי טבע, אלא מעל גדר הטבע, כעין המלאכים, גבורי כח, עושי דברו.

ולכן התחשבה כל כך התורה ברגשותיו של זה הנאלץ לעזוב את שדותיו, ומבטיחה לו, כי השם יתברך יברך אותו, שמעמלו שבשנה הששית, תהיה לו ברכה בעמלו לכל שלוש השנים, ואל לו לדאוג לפרנסתו.

ומאחר וכך הם פני הדברים, שמצות השמיטה כל כך קשה היא, וגבורה גדולה צריך אדם לקיימה, אם כן מסתבר, כי ראוי שאמנם המקיים מצוה זו יקבל שכר רב על כך, אך לעומת זאת, מי שלא יוכל לעמוד בנסיון קשה כל כך, יש להתחשב בו, ולא ראוי להענישו קשות, על חטא זה.

אך הנה אנו מוצאים בתורה בדיוק להיפך. מי שלא ישמור את השביעית, התורה מחמירה מאד מאד בעונשו, עד שהאדמה תהיה חרבה ושוממה מחמת החורבן, וכפי שנאמר: "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה, וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם, אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ". והדבר תמוהים ולא מובנים, הלא אין כל הצדקה לעונש קשה כל כך על אי שביתת הארץ! הלא התורה באופן מפורש מבינה לרוחו של האדם שקשה לו מאד לעזוב את שדהו למשך שנה שלימה!

נוסף על כל זאת, הוסיפו רבותינו חומרא על חומרא, ואמרו, מי שסוחר בפירות שביעית, לבסוף הוא מוכר את מטלטליו ואת ביתו. הדברים צריכים הסבר.

והביאור בזה, כי אמת הוא, שקודם שהבטיחה התורה "וצויתי את ברכתי", היה הנסיון במצות השמיטה גדול מאד, ולא היה ראוי להעניש את מי שימנע מלהשבית את אדמתו לשנה בעונש גדול. אבל כעת, אחרי שהבטיחה התורה "וצויתי את ברכתי", דורש ה' יתברך מכל אחד מישראל להאמין בדברי התורה בכל כוחו, ובכח אמונתו לא תיקשה עליו כלל מצות השמיטה, שהרי יודע הוא שכעת הוא נתון להשגחת ה' עליו שלא יאונה לו כל רע.

והקשה ה"כלי יקר", שאם כך אמנם היה, שהאדמה נתנה בשנה הששית תבואה לשלוש שנים, אם כן לא מובן כלל מה היתה השאלה "מה נאכל", והלא רואים אתם שנתנה האדמה יבול בשפע! ויש לכם מה לאכול לשלוש שנים! אם כן מה השאלה בכלל "מה נאכל"?

ומסביר הכלי יקר, שבאמת האדמה נתנה בשנה הששית תבואה רק לשנה אחת, רק הבטיח ה', שתשרה הברכה בתבואה לשלוש שנים, ובזה היה נסיון גדול, להאמין שכך אמנם יהיה, שלא יתקלקל שום דבר מהתבואה, ותספיק לשלש שנים. ובכל זאת דורש השם יתברך מעם ישראל, עם סגולה, שיאמינו בתורה במאד מאד, ויחזיקו במצוות, וכל מי שהאמין באמת בה' יתברך ובברכתו, זכה שכך היה לו, שהספיקה לו התבואה לשלוש שנים, וכן הוא לכל מי שמאמין בה' ועושה מצוותיו כראוי, ואינו מבקש לו חשבונות רבים להמנע מן המצוות, שיזכה לברכת ה', בפרנסה טובה, ובריאות ואושר וכל טוב. וכמאמר חז"ל: "כָּל הַמְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר".

שבת שלום.

(מאמרו של הרב יעקב ששון הי"ו, עורך הלכה יומית).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה