הלכה ליום שני כ"ד ניסן תשע"ח 9 באפריל 2018

תספורת, גילוח הזקן, בימי הספירה

שלא להסתפר בימי הספירה
פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח), יש להם על מה שיסמוכו. 

גילוח הזקן
החרדים לדבר ה' נזהרים בענין תספורת בימי הספירה אף לענין גילוח הזקן, אלא שיש מיקלים בזה למי שמצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו, משום שכתב הרדב"ז  שבענין כזה שאינו בתורת חובה ממש מתקנת חכמים, אלא מנהג בלבד, כל שיש צער כזה יש להקל. אולם ראוי מאוד להחזיק במנהג זה שנהגו בו אבותינו משנים קדמוניות, שלא לגלח את הזקן בימי הספירה, (ובפרט יש להחמיר בזה עד ראש חודש אייר).

דין הנשים במנהג זה
נשים, אינן בכלל האיסור לענין תספורת בימי הספירה, שהרי אף לענין אבלות ממש על אחד מהקרובים שנפטר, (שלאיש אבל אסור להסתפר כל שלשים יום של אבלותו) פסק מרן השלחן ערוך שנשים אינן בכלל איסור זה ומותרות בתספורת תוך שלשים יום. ואם כן כל שכן לענין מנהג האבלות בימי ספירת העומר, שאשה אינה צריכה להזהר שלא להסתפר. והוא הדין גם כן לענין ימי בין המצרים מאחרי שבעה עשר בתמוז, שאיסור התספורת שייך באנשים בלבד, אבל נשים מותרות להסתפר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר השנה להסתפר בערב שבת לכבוד שבת כאשר ל"ג בעומר במוצאי שבת? (לדעת יהדות אשכנז) י"ג אייר תשע"ז / 9 במאי 2017

הרמ"א בסימן תצ"ג מיקל בזה להסתפר בערב שבת כשחל ל"ג לעומר ביום ראשון כמו השנה. לכן האשכנזים נוהגים להקל.

עפ"י מה שכתב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק י' סימן נג' (ובפרט בסוף ובמילואים שם) משמע שהרב מתיר תספורת ביום העצמאות וכל שכן גילוח מכיוון שקבעוהו כיו"ט (ואין זה תלוי במועד הקמת המדינה אלא בקביעת תאריך היו"ט ע"י רבנות הראשית שהוא יום שמחה ואין אומרים בו תחנון ויש שמסתפרים ביום זה ע"ש) ו' אייר תשע"ז / 2 במאי 2017

גם לפי מה שכתב מרן זצ"ל, אין זה נכון. ראשית כל, משום שאין הכרח לומר ששמחה שיש באותו יום תגרום להפקעת מנהג האבלות שיש בו. וכן ראינו למרן זצ"ל שאף על פי שראה ששומעים מוזיקה וכדומה ביום זה, מכל מקום לא ראינו שהסכים מעולם להקל בגילוח ביום זה. וכל שכן שעצם קבלת אותו היום כיום שמחה והלל לדורות, לא נעשתה בהסכמת כולם. ולכן אפילו לנוהגים ביום זה שמחה, קשה מאד להקל לבטל עיקר הסכמת הקדמונים וכל קהלות ישראל שלא להסתפר בימים הללו. ולא יהא זה יותר ממי שנמצא תוך שלושים לאבלות, שיום פורים עצמו לא מפקיע ממנו האבלות להקל בתספורת. ומרן זצ"ל לא כתב בספרו אלא שניתן יהיה לקבוע יום שמחה כיום פורים, אבל לא יתכן לחשוב שיהיה יום העצמאות יום שמחה יותר מיום פורים.

איך כתבתם שאין להתספר ולהתגלח ביום העצמאות. אם זה לא יום יציאה מהגלות אז מה כן? כ"ז ניסן תשע"ו / 5 במאי 2016

יום זה הוא יום שיש בו שמחה, כמו שכתבנו, ראה בקישור:
http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?halachaid=734

והשנה יום העצמאות יחול בכלל ביום ד' אייר. 

ואין להסתפר ביום זה, משום שאין בו תוקף גדול כל כך עד שנוכל להקל במנהג ישראל. ועם כל גדולתו של הנס שנעשה לישראל בדור האחרון, היציאה מגלות תהיה ביום ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

האם מותר לסדר את השפם, המפריע לאכילה ושתייה, בימי ספירת העומר? ט' אייר תשע"ה / 28 באפריל 2015

שיער השפם שמעל הפה וגן מהצדדים של הפה, שמעכב ומפריע את האכילה, מותר לגלחו בימי ספירת העומר. (שלחן ערוך אורח חיים סימן תקנא סעיף יג וביורה דעה סימן שצ).

האם לכבוד שבת מותר לספר את הילדים הקטנים? כ"ו ניסן תשע"ה / 15 באפריל 2015

נוהגים שגם הילדים אינם מסתפרים בימים אלה, אף על פי שבדרך כלל אין אבלות נוהגת כלל בקטן.

הלא בדור הקדמון, כולם גלחו את הזקן בימי העומר ורק בשנים האחרונים התחילו להחמיר בזה? כך העידו לי כל זקני קהילתי שהם היו במצרים וגם הרב שלי למד שגם כן נהגו ככה בבגדאד. לדעדי כל הראשונים מדברים על גילוח הראש ולא גילוח הזקן. ג' אייר תשע"ג / 13 באפריל 2013

ראשית לגבי המנהג. אין זה נכון שבעבר נהגו לגלח הזקן בימי הספירה. ומקומות שנהגו כן, פעמים שלא נהגו כן ברצון חכמים. ואפשר שבמצרים סמכו על סברת הרדב"ז שחי שם, שכתב להקל בדבר בכמה אופנים.

וסברא זו שהזכרתם, שבעבר לא דובר על גילוח הזקן, היא סברא נכונה, והובאה בספרי הפוסקים, לרבות בספרי מרן שליט"א. ואנו סומכים על סברות אלה להקל, רק במקום צער גדול מאד, ורק בערב שבת וכדומה, וכפי שכתבנו בהלכה יומית, מאחר שבכל מקום בהלכה, בכלל איסור תספורת, נכלל גם גילוח הזקן.

למה אין להקל בתספורת וגילוח ביום העצמאות? הרי זהו יום חשוב לעמ"י! ובפרט לאלו האומרים הלל ביום זה. ל' ניסן תשע"ג / 10 באפריל 2013

גם יום ל"ג לעומר הוא יום שמחה, ולא אומרים בו תחנון, אבל אין בכוחינו לתקן יום חג של ממש, שיבטל את מנהגי האבלות של ספירת העומר, על פטירת תלמידי רבי עקיבא. בפרט, שיש אומרים שאין שמחה מיוחדת ביום זה דוקא, אלא ביום שבו האומות הסכימו על קום המדינה. ועוד טעמים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה