הלכה ליום שישי כ"ט אדר ב תשפ"ב 1 באפריל 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן סמשי ושלמה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת תזריע

נאמר בפרשת השבוע: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ".

מובא במדרש תנחומא (פרשת תזריע): שאל טורנוסרופוס הרשע (הוא היה המושל בארץ ישראל מטעם מלכות רומא אחרי חורבן בית המקדש) את רבי עקיבא: אלו מעשים נאים יותר? מעשיו של הקדוש ברוך הוא או מעשיו של האדם? השיב לו רבי עקיבא, מעשיו של האדם נאים יותר! שאל אותו טורנוסרופוס: והרי שמים וארץ, הם נאים, והאדם לא יכול לברוא את השמים ואת הארץ! השיב לו רבי עקיבא: אל תקשה עלי מדברים שאין בני אדם מסוגלים לעשות אותם. אני השבתי לך על דברים שאדם יכול לעשות, שהדברים הללו נאים יותר כאשר האדם עושה אותם!

שאל אותו טורנוסרופוס: מדוע אתם מלים את בניכם? השיב לו רבי עקיבא: ידעתי שעל הנקודה הזו אתה מתכוין לשאול אותי, ולכן הקדמתי ואמרתי לך שמעשיו של האדם נאים ממעשיו של הקדוש ברוך! הנה לדוגמא, יש שיבולים, ויש עוגות, הרי העוגות נאות יותר מהשיבולים, והשיבולים הם מעשי ידי ה', ואילו העוגות מעשי ידי אדם!

המשיך להקשות טורנסרופוס: אם אלוקיכם רוצה שתקיימו את מצוות המילה, מדוע הולד לא יוצא מהול מבטן אמו?

אמר לו רבי עקיבא: ולמה חבל הטבור נותר עם התינוק, עד שיש צורך לחתוך אותו? ומה ששאלת, מדוע לא נולד מהול, זהו מפני שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצוות, אלא כדי לצרף ולזכך בהן את ישראל, שנאמר: "כָּל אִמְרַת אֱלוֹקַּ צְרוּפָה". על האדם מוטלת החובה להשלים ולתקן ולצרף את הבריאה, לכן אנו מלים את בנינו!

בגמרא במסכת מכות (דף כד:) אמרו: וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, והָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַצּוֹפִים, קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל שֶׁיָּצָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מַה אַתָּה מְצַחֵק? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מַה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", וְעַכְשָׁיו, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בּוֹ, וְלֹא נִבְכֶּה?! אָמַר לָהֶן: לְכָךְ אֲנִי מְצַחֵק, דִּכְתִיב (שהרי כתוב): "וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים, אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ", וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה? (שהרי אוריה וזכריה חיו בתקופות שונות. אוּרִיָּה, בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וּזְכַרְיָה, בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי), אֶלָּא, תָּלָה הַכָּתוּב נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, בְּאוּרִיָּה כּתוב: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ", בִּזְכַרְיָה כתוב: "עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָלַיִם", עַד שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, הָיִיתִי מִתְיָירֵא שֶׁלֹא תִּתְקַיֵּים נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה, עַכְשָׁיו, שֶׁנִּתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מִתְקַיֶּימֶת. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: "עֲקִיבָא, נִיחַמְתָּנוּ, עֲקִיבָא, נִיחַמְתָּנוּ".

וביאר הגאון רבי יעקב גלינסקי את הדברים, מהו ההבדל בין המבט של רבי עקיבא, לבין המבט של חבריו שהיו עמו? שרבי עקיבא, היה חי את העתיד! לא רק שהוא ידע את הנבואות שעתידות להתגשם, אלא שכבר כעת, גם כשהמצב קשה, הוא חי את העתיד, וממש הרגיש את מה שעתיד להתרחש.

זהו הקו במשנתו של רבי עקיבא. הרי רבי עקיבא עד גיל ארבעים שנה לא למד תורה, והלך ללמוד את האותיות א' ב' יחד עם בנו! לאחר מכן למד תורה בעניות נוראה! ומנין הוא שאב את הכוחות לכך? הוא חי עם העתיד! הוא ראה בהווה בצורה מוחשית את מה שעתיד להיות, והשכיל לשמוח ולהתעודד כבר כעת בעזרת המבט הזה!

כאשר הוא הבטיח לאשתו בימי עוניו שהוא יעשה לה תכשיט "ירושלים של זהב", הוא חווה את הדברים, שמח ושימח גם אותה בדבר שעדיין אינו אפשרי!

טורנוסרופוס הרשע, חי רק בהווה! הוא חושב לעצמו, האדם נולד ערל, ערל לב וערל בשר, כך נאה וכך יאה! יפה לו שישאר כך כל ימיו! למה לסבול את הצער של המילה? למה לסבול את דאגת המצוות? הכי טוב לחיות כמו שמתחשק, "לזרום" עם ההווייה העכשוית, ולא להטריד את עצמו במחשבות על העתיד! זהו ההבדל היסודי בין השקפתינו, להשקפת הרדופים בהנאות ובהבלי העולם הזה, העולם החולף!

שבת שלום!

(על פי "והגדת").

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה