הלכה ליום שישי י"ב שבט תשפ"ב 14 בינואר 2022

פרשת בשלח

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נאמר בפרשת השבוע: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם".

אמרו רבותינו במדרש (רבה פרשת בשלח), מי אמר "וַי"? פרעה אמר "וַי"! (וזה שנאמר וַיְהִי בְּשַׁלַּח, "וַיְ" הִי בְּשַׁלַּח, שפרעה אמר אוי ואבוי לי ששחררתי את עם ישראל. ובכל פעם שנאמר "ויהי" דורשים רבותינו כך). ומדוע הצטער פרעה על ששלח את עם ישראל?

יש פסוק במשלי, "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה", ופירשו רבותינו את הפסוקים על פרעה.

משל לאדם אחד שהיתה לו שדה, והוא לא טרח לטפל בה כראוי, לא היה איכפת לו מהשדה, והוא התעצל לטרוח ולטפח אותה. במשך הזמן, הפכה השדה לתל חורבות, גל של אבנים ועפר. ראה אותו אדם שהשדה לא שווה דבר, ועליו עוד לשלם "ארנונא" עבורה בכל שנה, החליט שאין לו שום תועלת מהשדה, עמד ומכרה לאדם אחר. אותו אדם, היה אדם חרוץ, השקיע רבות בשדה, ניקה אותה וסילק את כל האבנים מתוכה, ומצא תחתיה מעיין של מים חיים. נטע בשדה ערוגות ערוגות, של גפנים, של רימונים, של תאנים ושל תמרים, וערוגות מיוחדות לשושנים עם ורדים, מור ואהלות עם כל ראשי בשמים, המפיצים ריח טוב למרחוק, כל מי שהיה עובר סביב לשדה, היה נהנה מאד ממראה עיניו, ומרבה לשבח את האדם הזה שטיפח כל כך את השדה שהיתה מוזנחת במשך הרבה שנים.

עבר שם אותו אדם שמכר את השדה, ולא האמין למראה עיניו, התחיל מכה על ראשו, בוכה ואומר, אוי לי שמכרתי את השדה הזו!

כך פרעה הרשע, כל זמן שהיו ישראל סגורים בתוך מצרים, הרי היו עם של עבדים מושפלים ובזויים, ולא ניכרו בהם כל כך התכונות המיוחדות שלהם, פרעה לא השכיל לנצל את תכונותיהם היקרות. לכן היו ישראל דומים לערימה של עפר ואבנים, ועליהם נאמר "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה". אבל לאחר שיצאו ממצרים, ונכנסו לרשותו של משה רבינו, הרי אז נאמר בהם "מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן", כי אז קבלו ישראל את התורה הקדושה ודבר ה' החל לפעם בהם, אז ראו כל ישראל מראות אלוקיים, ואז התפרסמו בכל העולם בתכונותיהם היקרות, ונודעה בכל העמים חכמתם ובינתם, הרי אז עמד פרעה הרשע וזעק, "וי וי, שעם סגולה הללו יצאו מתחת ידי"!

זה מה שנאמר "ויהי בשלח פרעה את העם", שהוא בכה על כך שישראל יצאו מארצו.

לאחר מכן קרע ה' את הים לפני בני ישראל, ובני ישראל עברו בחרבה בתוך הים. אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה', "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה". פסוק זה, משה רבינו אמר אותו, וכך מסבירים רבותינו:

יום לידתו של משה רבינו, הוא ידוע, שהוא יום שבעה באדר. ז' באדר. ביום זה נולד משה, וביום זה גם הסתלק מן העולם. לפני שנולד משה רבינו, התבונן עמרם, אביו של משה, וראה את גזירת פרעה, "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", לכן, גירש את אשתו, ונפרד ממנה. כדי שלא תלד, וימיתו את בניה. ראתה כן בתו מרים, שהיתה בת שש שנים, אמרה לו, אבא! קשה גזירתך מגזירתו של פרעה! שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואילו אתה גוזר גם על הנקבות! תראה בעיניך שבגלל מעשיך כל ישראל מגרשים את נשותיהם! ואני ראיתי בנבואה שעתיד להוולד לישראל בן שיושיעם מיד מצרים. שמע עמרם את דברי בתו, עמד והחזיר את יוכבד אשתו לו לאשה. וגם כל ישראל אחריו, החזירו את נשותיהם.

לפני שגירש עמרם את יוכבד, היא כבר היתה מעוברת, אלא שהם לא ידעו על כך. ולאחר מכן כשהחזיר עמרם את יוכבד, כבר עברו שלושה חודשים מאז תחילת הריונה. לאחר ששה חודשים, נולד משה רבינו, והיתה יוכבד מסתירה אותו שלושה חודשים בביתה, עד שלא יכלה עוד להצפין אותו, שמה אותו בתיבה, ושלחה אותו בין הסוף על שפת היאור, והיו המים דוחפים אותו.

אותו היום, נחלקו בו רבותינו, יש אומרים, שהיה זה יום ששה בסיון, שלושה חודשים בדיוק לאחר לידת משה. באותה שעה שהיה משה רבינו ביאור, עמדו מלאכי השרת והתחננו לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם! זה שיוכל לתת את התורה לעמך ביום הזה, נמצא בסכנה! הכניס ה' בלבה של בתיה בת פרעה, והציל את משה.

ויש אומרים, שלא חלפו שלושה חודשים ממש מאז לידתו, אלא כעין שלושה חודשים. משה נולד בז' באדר א', ואותה שנה היתה מעוברת, עד סוף חודש אדר א', זהו רובו של החודש, ונחשב לחודש אחד. לאחר מכן חודש אדר השני, הוא חודש שלם, ולאחר מכן רובו של חודש ניסן, כך שביום שביעי של פסח הושלך משה ליאור בתיבה. עמדו מלאכי השרת והתחננו לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אותו שעתיד לומר לפניך שירה ביום זה נמצא בסכנה! הכניס ה' בלבה של בת פרעה, והציל את משה מן היאור!

נמצא שיש דעה, שזכות התורה הצילה את משה רבינו, שכאשר הזכירו המלאכים את התורה, דבר זה עורר רחמים על משה. ויש דעה, שזכות השירה הצילה את משה רבינו, שירת הים שנאמרה ביום שביעי של פסח.

על כך אמר משה, עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, עוזי, היא התורה, שאין עוז אלא תורה. וזמרת יה, היא שירת הים, שני אלו, היו לי לישועה, שניצל משה מן היאור!

מלאכי השרת לימדו על משה זכות, והקדוש ברוך הוא הציל אותו. גם לעתיד לבוא, הקדוש ברוך הוא יעשה לנו נסים ונפלאות, שאף אחד לא חולם עליהם. אם יעשה ה' נסים כפי שהיו במצרים, הרי אין בדבר חידוש כל כך, הרי כל שנה בליל פסח אנו מספרים על אותם הנסים, לכן יעשה לנו נסים ונפלאות חדשים, "נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם", כך עם ישראל ישתוממו על הנסים שיעשה להם הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, נורא תהלות, עושה פלא, כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת, אמן כן יהי רצון.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה