הלכה ליום שלישי כ"ו כסלו תשפ"ב 30 בנובמבר 2021

מאי חנוכה?

והנה ענין נס חנוכה, ודיני ימי החנוכה, אינם מפורשים במשניות שחיברו התנאים, כי אין לנו "מסכת חנוכה" כפי שיש לכל מועדי ישראל, לכן אין לנו דינים מפורשים בזה במשניות, (מלבד בדרך אגב, שמוזכר חנוכה במסכת ביכורים, לגבי הבאת ביכורים, וכיוצא בזה במסכת ראש השנה. וכן במסכת בבא קמא מוזכר נר חנוכה, לגבי מי שנרות החנוכה שלו גרמו לשריפה), אך עיקר דברי רבותינו חכמי הגמרא בענין זה, הנה הם במסכת שבת (דף כא:), שם מבוארים כמה דינים מדיני החנוכה, ובכללם הסבירו רבותינו את מהות הימים הללו, ונקרא את דברי הגמרא:

מַאי חֲנוּכָּה? (מה משמעות "חנוכה"?),  תָנוּ רַבָּנַן, בְּכ"ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה (בכ"ה כסליו מתחילים ימי חנוכה), תְּמָנְיָא אִינּוּן (שמונה הם), דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן (שלא להספיד בהם ולא להתענות בהם), שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוונִים לַהֵיכָל, טִמְּאוּ כׇּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים, לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.

לכן, אף על פי שאירעו לאבותינו נסים רבים בימים ההם, מכל מקום עיקר מצוות ימי חנוכה בהדלקת הנרות, היא זכר לנס שנעשה, שלא מצאו אלא פך אחד של שמן, שלא היה בו מספיק שמן אלא ליום אחד, ונעשה נס והדליקו מאותו פך את נרות המנורה במשך שמונה ימים, עד שהספיקו להביא שמן טהור נוסף. ולכן אנו מדליקים נרות חנוכה במשך שמונה ימים.

והקשה מרן הבית יוסף (סימן תרע), מדוע קבעו זכר לנס במשך שמונה ימים? והרי היה בפך השמן די שמן עבור יום אחד, נמצא אם כן שלא נעשה הנס אלא בשבעת ההדלקות הנוספות, שעבורן לא היה שמן, ולא עבור ההדלקה הראשונה! אם כן, ראוי לנו לחוג את ימי החנוכה רק שבעה ימים!

ורבותינו האחרונים רבים ועצומים, האריכו בדרושיהם ליישב את קושית מרן הבית יוסף, ומרן הבית יוסף עצמו הביא בענין זה כמה תירוצים:

התירוץ הראשון, שבכל לילה, כבר מהלילה הראשון, לא יצקו מן הפך אלא כמות מועטה של שמן, שמינית מכמות השמן שהיתה בפך, ובכל זאת דלקו הנרות שמונה ימים. אם כן, ראינו שנעשה הנס כבר מהפעם הראשונה שהדליקו!, שכמות קטנה של שמן הספיקה לכל זמן ההדלקה.

תירוץ שני, שכבר בפעם הראשונה, כאשר נתנו בנרות המנורה שמן כשיעור הראוי, ראו שהפך נותר מלא, נמצא אם כן שהנס החל כבר מהפעם הראשונה!

ועל תירוצו הראשון של הבית יוסף, העירו האחרונים, שיש להקשות, איך הרשו לעצמם החשמונאים לשים במנורה כמות שמן מועטה, שלא תספיק אלא לשמינית מזמן ההדלקה? והרי יש לנו כלל גדול ש"אין סומכין על הנס", ואם כן, היה להם לשים במנורה שמן כשיעור ההדלקה המלא!

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל תירץ, שמאחר וראו החשמונאים את כל הנסים שעשה להם ה' יתברך, שנצחו מעטים את הרבים, וממש הראו להם מן השמים שלא הולכים איתם בדרך הטבע, אם כן ידעו שגם בענין הדלקת המנורה ימשכו הנסים, ולכן סמכו על הנס ולא נתנו במנורה אלא כמות שמן מועטה, שמינית ממה שהיה בפך השמן הטהור.

כל הדברים הללו, מראים לנו על חביבותם של ישראל, ולכן בימי החנוכה, שאנו מודים לה' יתברך על הנסים שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, עלינו לזכור, את חביבותם של ישראל לפני ה' יתברך, אשר אין ספק שגם בדורותינו, אנו זוכים להשגחה פלאית מאת ה' מן השמים, שסביב סביב יושבים להם אויבי ישראל כזאבים שוחרים לטרף, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם!

ומכאן למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בדרשותיו), שאף על פי שאין להתפלל על נס, מכל מקום כאשר מתפללים על כלל עם ישראל, אפשר להתפלל שיעשה עמנו ה' נס, כי כל קיומו של עם ישראל הוא מעל הטבע, ולכן בהחלט אפשר להתפלל לה' שיעשה נס כאשר הבקשה היא לכללות עם ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה