הלכה ליום שלישי י"ט כסלו תשפ"ב 23 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה ובריאות איתנה ואריכות ימים ושנים לסבתנו היקרה

שושנה בת דינה

הוקדש על ידי

משפחתה

סעודות חנוכה

שאלה: האם יש חובה ומצוה לעשות סעודות בימי החנוכה, כפי שיש מצוה לעשות סעודה ביום פורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתחילת הלכות חנוכה: בימי הבית השני, כשמלכי יוון גזרו גזירות על ישראל וביטלו דתם, לא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו, והצילם, וגברו בני החשמונאי והרגום, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, עד החורבן השני. ומפני כן התקינו החכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים הללו ימי שמחה והלל, ומדליקין בהם נרות בערב על פתחי הבתים". עד כאן.

לפיכך, תיקנו לנו רבותינו בימי החנוכה, להרבות בהלל ובהודאה, אך לא תיקנו לנו להרבות במשתה ושמחה, כפי שתיקנו לנו בימי הפורים, והעירו הרבה מרבותינו האחרונים, במה נשתנו ימי החנוכה מימי הפורים, שבימי החנוכה לא תיקנו לנו להרבות בסעודות ובשמחה?

ואמנם הגאון רבי שלמה קלוגר כתב, שבאמת לדעת הרמב"ם, שכתב בפירוש שימי חנוכה הם "ימי שמחה", יש גם כן מצוה להרבות בסעודות שעושים בחנוכה. ותמה מאד על כל האחרונים שלא הזכירו את דברי הרמב"ם בזה. ובאמת שכבר קדם לו המהרש"ל בספר ים של שלמה, שכתב שלדעת הרמב"ם יש מצוה בסעודות מצוה בימי החנוכה, אך רוב רבותינו הראשונים כתבו בפירוש שאין מצוה בסעודות ובשמחה בימי החנוכה. וכן מבואר בשלחן ערוך (סימן תרע). ולכן עלינו להבין, מדוע באמת לדעת רוב הפוסקים, לא תיקנו לנו לעשות סעודות מצוה ושמחה בימי החנוכה?

ותירוץ נפלא כתב בזה הגאון הטורי זהב, שנראה שהטעם שלא קבעו כאן לשמחה כמו בפורים, מפני שבפורים היה הנס מפורסם, להצלת נפשות עם ישראל, שגזרו עליהם להשמיד להרוג ולאבד, וה' יתברך היפר את עצתו של המן הרשע, וגבר ישראל. ועל זה ראוי לעשות שמחה בעולם הזה, בסעודת מצוה, באכילה ושתיה. מה שאין כן בנס חנוכה, שאף על פי שהיתה ישועה ממנו יתברך במלחמת החשמונאים, מכל מקום לא היה מפורסם הנס כל כך, רק בנס שנעשה עם פך השמן, שדלקו הנרות שמונה ימים, והתפרסם הנס מאד, על כן קבעו להודות ולהלל, כי אין מזה שמחה כל כך בעולם הזה, וענין הצלת הנפשות היה טפל לעומת הצלת הנשמות, החיים הרוחניים היו אז בסכנה הרבה יותר מחיי הגוף החומריים, לכן עשו מן הנס המפורסם זכר, להלל ולהודות, כי כך רצונו יתברך בזה. וכן כתב להסביר את הדברים, מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה.

ולסיכום, פסק מרן השלחן ערוך, "ריבוי הסעודות שמרבים בהם בימי החנוכה, הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה", והרמ"א הוסיף על זה: "ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות משום שבאותן הימים היתה חנוכת המזבח, ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הן סעודות מצוה". גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא בספרו (חזון עובדיה עמוד טז), עוד מדברי הראשונים והאחרונים, שיש מצוה קצת בסעודות הללו, והוסיף שיאמרו שם דברי תורה, ועניני יראת ה' טהורה, שאז בודאי שנחשבות הסעודות הללו למצוה.

וכתב הגאון בן איש חי (פרשת וישב), שיש להרבות בסעודת שבת של חנוכה יותר משאר שבתות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה