הלכה ליום שלישי י"ט כסלו תשפ"ב 23 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה ובריאות איתנה ואריכות ימים ושנים לסבתנו היקרה

שושנה בת דינה

הוקדש על ידי

משפחתה

סעודות חנוכה

שאלה: האם יש חובה ומצוה לעשות סעודות בימי החנוכה, כפי שיש מצוה לעשות סעודה ביום פורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתחילת הלכות חנוכה: בימי הבית השני, כשמלכי יוון גזרו גזירות על ישראל וביטלו דתם, לא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו, והצילם, וגברו בני החשמונאי והרגום, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, עד החורבן השני. ומפני כן התקינו החכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים הללו ימי שמחה והלל, ומדליקין בהם נרות בערב על פתחי הבתים". עד כאן.

לפיכך, תיקנו לנו רבותינו בימי החנוכה, להרבות בהלל ובהודאה, אך לא תיקנו לנו להרבות במשתה ושמחה, כפי שתיקנו לנו בימי הפורים, והעירו הרבה מרבותינו האחרונים, במה נשתנו ימי החנוכה מימי הפורים, שבימי החנוכה לא תיקנו לנו להרבות בסעודות ובשמחה?

ואמנם הגאון רבי שלמה קלוגר כתב, שבאמת לדעת הרמב"ם, שכתב בפירוש שימי חנוכה הם "ימי שמחה", יש גם כן מצוה להרבות בסעודות שעושים בחנוכה. ותמה מאד על כל האחרונים שלא הזכירו את דברי הרמב"ם בזה. ובאמת שכבר קדם לו המהרש"ל בספר ים של שלמה, שכתב שלדעת הרמב"ם יש מצוה בסעודות מצוה בימי החנוכה, אך רוב רבותינו הראשונים כתבו בפירוש שאין מצוה בסעודות ובשמחה בימי החנוכה. וכן מבואר בשלחן ערוך (סימן תרע). ולכן עלינו להבין, מדוע באמת לדעת רוב הפוסקים, לא תיקנו לנו לעשות סעודות מצוה ושמחה בימי החנוכה?

ותירוץ נפלא כתב בזה הגאון הטורי זהב, שנראה שהטעם שלא קבעו כאן לשמחה כמו בפורים, מפני שבפורים היה הנס מפורסם, להצלת נפשות עם ישראל, שגזרו עליהם להשמיד להרוג ולאבד, וה' יתברך היפר את עצתו של המן הרשע, וגבר ישראל. ועל זה ראוי לעשות שמחה בעולם הזה, בסעודת מצוה, באכילה ושתיה. מה שאין כן בנס חנוכה, שאף על פי שהיתה ישועה ממנו יתברך במלחמת החשמונאים, מכל מקום לא היה מפורסם הנס כל כך, רק בנס שנעשה עם פך השמן, שדלקו הנרות שמונה ימים, והתפרסם הנס מאד, על כן קבעו להודות ולהלל, כי אין מזה שמחה כל כך בעולם הזה, וענין הצלת הנפשות היה טפל לעומת הצלת הנשמות, החיים הרוחניים היו אז בסכנה הרבה יותר מחיי הגוף החומריים, לכן עשו מן הנס המפורסם זכר, להלל ולהודות, כי כך רצונו יתברך בזה. וכן כתב להסביר את הדברים, מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה.

ולסיכום, פסק מרן השלחן ערוך, "ריבוי הסעודות שמרבים בהם בימי החנוכה, הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה", והרמ"א הוסיף על זה: "ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות משום שבאותן הימים היתה חנוכת המזבח, ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הן סעודות מצוה". גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא בספרו (חזון עובדיה עמוד טז), עוד מדברי הראשונים והאחרונים, שיש מצוה קצת בסעודות הללו, והוסיף שיאמרו שם דברי תורה, ועניני יראת ה' טהורה, שאז בודאי שנחשבות הסעודות הללו למצוה.

וכתב הגאון בן איש חי (פרשת וישב), שיש להרבות בסעודת שבת של חנוכה יותר משאר שבתות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה