הלכה ליום שישי כ"ג חשון תשפ"ב 29 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת אימנו

שרה אזולאי בת איזה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הילדים שיחיו, נורית, שמעון, אילנה ואלישבע

פרשת חיי שרה

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נקרא בפרשת השבוע: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל".

אברהם אבינו עליו השלום, היה זקן, "בא בימים". מה פירוש הדבר "בא בימים"? יש זקנים, שמאבדים את הזמן שלהם, אין להם כבר כל כך כח, אין להם ישוב הדעת, לכן מה עושים? הולכים ומשחקים שש בש, או שיש להם איזו מחרוזת שמגלגלים אותה. זה חבל! אברהם אבינו היה זקן בן מאה שבעים וחמש שנה, וכל השנים הללו, כל הזמן, היה עוסק בתורה! כל ימיו באו בחשבון של תורה ומצוות, ואפילו יום אחד לא הלך לאיבוד!

מספרים, מעשה: היה רב אחד, שהתקבל לכהן כרב בעיר גדולה, עיר חשובה, עִיר שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים. בבואו אל העיר, חלקו לו כבוד גדול, ערכו לכבודו "הכתרה". למחרת ההכתרה, אמר הרב, רצוני ללכת לבקר בבית העלמין, בבית הקברות של העיר. זו הרי עיר של חכמים ושל סופרים, ובודאי בבית העלין קבורים גדולי הרבנים שכיהנו שם לפניו! אמרו לו ראשי העיר, בכבוד, נלווה את כבוד הרב ונקח אותו לבית העלמין.

בבואו לבית העלמין, התבונן הרב על המצבות, והנה להפתעתו הוא רואה, שכל בני העיר מתו בקיצור ימים ושנים! על מצבה אחת נכתב שהנפטר חי שמונה עשרה שנה, לשני כתוב עשרים שנה, לשלישי עשרים וחמש שנה, וכן על זו הדרך, לכל היותר עשרים ושמונה שנה! כולם נפטרו צעירים! נבהל הרב, שאל את הסובבים אותו, מה זה? הרי הייתי בעירכם, וראיתי אנשים עם זקנים לבנים, אם כן כיצד זה שאני רואה שכולם כאן נפטרו צעירים?

השיבו לו בני העיר: כבוד הרב, בעירינו, אנו כותבים על המצבות את החיים של האדם "נֵטוֹ" ולא את החיים שלו "בְּרוּטוֹ"! תמה הרב, מה זה? וכי יש כאן מס הכנסה על החיים? מה קורה כאן? הסבירו לו, בעיר שלנו, יש מנהג, כל אדם מנהל פנקס, ובפנקס הוא רושם מידי יום, כמה זמן השקיע בעבודת ה'. לדוגמא, הוא התפלל שחרית שעה אחת, אחר כך למד שעה, אחר כך מנחה וערבית עוד חצי שעה, ושוב למד דף יומי שעה אחת, נמצא שמעשרים וארבע שעות הוא רושם שלוש וחצי שעות! וככה נוהגים בני העיר מידי יום. ובסוף כל חודש, עושים "סיכום", ובדרך כלל יוצא לכל אדם שבכל חודש הוא חי ארבעה או חמישה ימים. מי שלומד הרבה, יכול לצאת לו ששה ימים. מה שהוא רושם, זה נקרא "נטו", וכשמגיע לאריכות ימים ושנים, עורכים עבורו "סיכום", בשנה אחת, חי חודשיים, וככה סך הכל בכל ימיו עשרים וחמש שנה!  ואדרבה, אם יגיע לעשרים וחמש שנה, זהו סימן שאותו אדם היה מתמיד! ומדוע אנו עושים כן? כי מה איכפת לנו בכל שאר הזמן שאותו אדם אכל וישן? הרי גם הבהמה אוכלת וישנה! האם לזה נוכל לקרוא חיים? האם את הזמן הזה שהלך לאיבוד נוכל לכתוב על גבי המצבה? הרי במצבה לא ראוי שנכתוב אלא דברים שהם רוחניים, ולא דברים בטלים!

כך אברהם אבינו עליו השלום, כל ימיו, מאה שבעים וחמש שנה, הכל "נטו", כל ימיו היו מלאים, כי לא היה אפילו רגע אחד שהסיח אברהם אבינו את דעתו מהבורא יתברך!

והנה כאשר בא הקדוש ברוך הוא ומספר בשבחו של אברהם, מה הוא אומר עליו? "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", הקדוש ברוך הוא צופה ומביט, והוא מדבר אל אברהם אבינו, ומשרה שכינתו עליו, ואברהם עם כל תכונותיו המיוחדות, במה מוצא ה' יתברך שבח מיוחד לאברהם? בכך שחינך את בניו ואת המקורבים אליו, לשמור את דרך ה', אברהם אבינו מסר את חייו לחנך בני אדם ולקרבם, כדי שכולם יכירו את הקדוש ברוך הוא, וזהו השבח הגדול לאברהם, שעליו אמר ה', "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו".

אך מה פירוש הדבר שנאמר, אשר יצוה את בניו ואת ביתו "אחריו"? לכאורה המילה הזו מיותרת, יכול היה לומר, למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו ושמרו דרך ה'. לשם מה נכתב "אחריו"?

 הנה רבותינו אומרים, שמי שקורא קריאת שמע בלי תפילין, בלי ציצית, הרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו. מדוע? כי בקריאת שמע נאמר, "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך", וכן נאמר "ועשו להם ציצית", והנה זה האדם, בשעה שהוא קריאת שמע, אין לו ציצית, אין לו תפילין, אם כן הוא נחשב כמעיד עדות שקר! ובדיוק כך, אדם שמחנך את בניו ובנותיו בבתי ספר חילוניים, גם הוא מעיד עדות שקר בעצמו, שהרי הוא אומר בקריאת שמע, "ושיננתם לבניך", והוא, לא רק שלא משנן לילדיו את התורה, אלא להיפך, שולח אותם לחינוך חילוני! חינוך כזה שלא ידעו מה זה פסח, מה זה פורים, מה זה כיפור, ואפילו פסוק של קריאת שמע לא לומדים שם!  לכן גם תפלתו של אדם כזה היא תועבה, ועליו להזדרז לשוב בתשובה, ולהכניס את ילדיו למוסדות של תורה, ואז, נחשב הדבר כאילו הוא בעצמו מלמד את בניו תורה, כי המלמדים בבתי הספר הם שליחים שלו ללמד את ילדיו תורה.

וכעת נשוב למה שנאמר, למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו "אחריו", ושמרו דרך ה', אנו זוכרים, כאשר באו אנשים מעדות המזרח, עלו מחוץ לארץ בימי העליות לארץ ישראל, היו צריכים לרשום את ילדיהם לבתי ספר חילוניים, כי אז היו פקידים רשעים, שמינה אותם בן גוריון, והם היו עומדים בכל התוקף שכולם ישלחו את הילדים לבתי ספר חילוניים, וכל מי שהיה רושם את ילדיו לחינוך תורני, לא היו נותנים לו תעודה של מפא"י, (פנקס אדום), וכל אדם שלא היתה לו תעודה של מפא"י, לא היה יכול להשיג עבודה, והיו ממש רעבים ללחם. מי שלא שולח לבית ספר חילוני, לא תהיה לו פרנסה! כך היה!

אך בכל זאת, הרבה מהילדים של העולים, כבר טעמו בחוץ לארץ את טעמה של התורה, היתה שם אוירה של יראת שמים, היתה להם דרך ארץ, הם רחשו כבוד כלפי הורים שלהם, ולכן, אף על פי שלמדו בבתי ספר חילוניים, בכל זאת, כאשר האב היה מגיע לביתו בליל שבת מבית הכנסת, הבנים שלו, אף על פי שכבר היו גדולים, בני שמונה עשרה, עשרים, בכל זאת, כאשר אבא נכנס הביתה, הוא אומר, "שבת שלום"!, והם כולם משיבים לו בכבוד, "שבת שלום! שבת שלום אבא"! ואז האבא נגש לעשות "קידוש", ובניו כולם, מוציאים את הכיפה מהכיס שלהם, נעמדים לקידוש, ולאחר מכן מנשקים את ידו של אבא, אחר כך היתה סעודה, היו אוכלים ושותים, ולאחר הסעודה, האב היה יוצא מביתו, שהרי הוא צריך לשמוע דרשה, ויש דרשה בפורת יוסף בשעה עשר בליל שבת! לכן הוא יוצא לשיעור. וכשהוא יוצא, הוא אומר, "שבת שלום"! ובניו משיבים לו, "שבת שלום, שבת שלום אבא"!, והוא יוצא לדרכו. והם מסתכלים אחריו, רואים שהתרחק כבר ועבר את הרחוב, תיכף ומיד, אחד פותח את הרדיו, השני מוציא נרגילה, וכולם מעשנים סיגריות, והם יודעים, בשעה אחת עשרה אבא כבר יסיים את השיעור, לכן, לפני חזרתו הביתה, הם פותחים את כל החלונות, כדי שאבא לא יריח "קְטֹרֶת זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה", והם יושבים וקוראים, האחד, "מוסף ידיעות",  והשני, "מוסף מעריב", יושבים בשקט, עושים את עצמם ילדים טובים! הגיע אביהם, אומרים לו, "שבת שלום אבא"! יש להם דרך ארץ, יותר טוב מכלום.

אבל על אברהם אבינו נאמר, ידעתיו אשר יצוה את בניו ואת ביתו "אחריו", גם אחריו, גם כשהוא כבר לא בבית, אפילו "אחריו", ואפילו "אחרי אחריו", אחרי שהוא עוזב את העולם, עדיין יש לבניו יראת שמים, הם קיבלו חינוך טוב של תורה ויראת שמים! זה מה שנאמר "למען יצוה את בניו ואת ביתו אחריו"!

אבל בעוונות הרבים, מי ששם את בניו ובנותיו בבתי ספר חילוניים, עליו נאמר, "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת", עם אחר ממש, לא תורה, לא מצוה, שום דבר! יוצאים שורש פורה ראש ולענה! אשרי אדם ששומר את דרכיו של אברהם אבינו! של האבות הקדושים, ומקיים בעצמו, "תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ", ילמדו תורה, וילכו מחיל אל חיל! "כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'"!

התבוננו! הרי אברהם אבינו כמה מעלות נפלאות היו לו! כמה סגולות היו בו! היה איש חסד! הוא יושב בצל השכינה, ורץ לקראת שלושה ערבים שנראו לפניו, חבשו על ראשיהם כאפייה ועקאל, והוא חשב שהם ערבים, ומה לא נתן להם? ומבקש מהם שיכנסו בצל קורתו, כאילו הם עושים לו טובה שהוא מארח אותם! כמה אהבת הבריות היתה לאברהם אבינו! ובכל זאת, ה' משבח אותו בעיקר במעלה הגדולה הזו, שחינך את בניו כראוי! אשרי מי שהולך בדרכיו של אברהם אבינו!

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה