הלכה ליום שישי כ"ה תשרי תשפ"ב 1 באוקטובר 2021

פרשת בראשית

מאמר מהרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

רש"י הראשון בפירושו על החומש כתב כך: אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה, אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא המצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה הטעם שפתחה התורה ב"בראשית", עם כל סיפור הבריאה? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם", הקדוש ברוך הוא אומר כיצד ברא את העולם, כדי לתת לעם ישראל את ארץ ישראל לנחלה, שאם יאמרו אומות העולם לבני ישראל, "לסטים אתם! שכבשתם ארצות שבעה גויים!", עונים להם עם ישראל, "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה לשבע האומות, וברצונו לקח את הארץ מהם ונתן אותה לנו!".

גם בזמנינו, יש אנשים הרחוקים מן התורה מאד מאד, ולכן הביטחון הבסיסי שלהם בצדקת דרכם של ישראל ב"כיבוש" של ארץ ישראל מהערבים, מוטל אצלם בספק, ומתוך כך הם מצטרפים לגרועים שבאויבי ישראל, ומביאים צרות צרורות על ישראל.

יש לדעת, שאלמלא האמונה בתורתינו הקדושה, באמת אין לישראל זכות לכבוש אדמות זרים, ולשלוט על ארץ ישראל. וכך הוא טבע הדברים, שכשישראל עושים רצונו של ה' יתברך, הם זוכים בארץ ישראל, ולפעמים נעשה הדבר בחסדי ה', גם כאשר ישראל אינם ראויים כל כך לארץ, כמו שאירע עם קום המדינה, שלמרות שהמצב הרוחני לא היה במיטבו, זיכנו ה' יתברך לראות בעינינו בקיבוץ גלויות, ורבים מישראל יושבים בשלום על אדמתם, דבר שלא היה במשך אלפי שנים.

אולם כאשר ישראל מפריזים על המידה, וחלילה חוטאים ועוברים על מצוות התורה, ובפרט אם עושים כמעשה ארץ מצרים, בענין קדושת חיי המשפחה, הרי אז נשמטת מהם הזכות על ארץ ישראל, וממילא מתעוררת התביעה של ישמעאל על הארץ, ויש בזה סגולה מיוחדת לבני ישמעאל, שהם מקיימים מצות מילה, וגם הם מזרע אברהם, ולכן דוקא הם בעלי זכות יתירה משאר הגויים לטענות זכות על הארץ, ומן השמים דוקא הם מתגרים בישראל בטענות לכבוש את הארץ בחזרה מיד ישראל. כך הם הדברים, עד שיזכנו ה' ונראה את ישראל שבים בתשובה שלימה, "יכירו וידעו כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון", ואז נזכה בארץ לנצח נצחים, היא הארץ הקדושה הראוייה יותר מכל מקום אחר לעבודת ה' יתברך, והדברים יהיו בשלווה ובנחת, וכל הגויים יודו ויאמרו, "ה' אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה".

שאל הגאון הצדיק, רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, על מה שאמר רבי יצחק, שהיה ראוי להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם ראש חודשים", ובכל זאת מספרת התורה את סיפור הבריאה, שלכאורה הדברים לא מובנים, וכי אילו לא היה מסופר בתורה סיפור הבריאה, לא היינו יודעים שה' ברא את העולם? וכי בלי הפסוקים הללו לא יכולנו להשיב לגויים "ה' ברא את העולם, וברצונו הוא נותן לנו את הארץ"?!

וכדי ליישב את התמיהה, סיפר מה ששמע מהגאון, צדיק יסוד עולם, רבי אליהו לופיאן זצ"ל, שהקשה קושיא אחרת.

רבי אליהו לופיאן הקשה, על מה ששנינו במשנה במסכת ברכות, (ואנו אומרים את המשנה הזו ב"הגדה של פסח"), "אָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר, "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", "יְמֵי חַיֶּיךָ" הַיָּמִים, "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" הַלֵּילוֹת. ופירשו רבותינו בגמרא, על מה שאמר "הרי אני כבן שבעים שנה", שבאמת היה רבי אלעזר בן שמונה עשרה שנה ביום ההוא, אך היה נראה כבן שבעים שנה, ומדוע? כי ביקשו למנותו נשיא על ישראל, והתייעץ רבי אלעזר עם אשתו, ואמרה לו שהציבור לא ינהגו בו כראוי, מאחר וזקנו שחור, ונעשה לו נס, ונשזרו בשערות זקנו שערות שיבה.

הקשה רבי אליה לופיאן, מה הקשר בין הסיפור הזה להלכה? וכי המשנה באה לספר לנו סיפורים? היה מן הראוי שיהיה כתוב כך: "אמר רבי אלעזר בן עזריה, מזכירים יציאת מצרים בלילות, שכן דרש בן זומא", (הכוונה, שבקריאת שמע בלילה, גם כן אומרים "ויאמר ה' וכו' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וכו'), לשם מה כל ההקדמה הזו?

כדי להסביר את הדברים, סיפר רבי אליה מעשה שהיה:

הגאון רבי ישראל מסלאנט, טרח להשיג עבור אחד מתלמידיו משרת רבנות, נסע לשוחח עם אנשים, ודיבר ושכנע והפציר. אמר לו אותו תלמיד, "רבי, מדוע כבודו משתדל כל כך בענין? אם המשרה מיועדת לי מן השמים, בודאי שאזכה בה, ואם לאו, הרי לא יועילו כל ההשתדלויות בענין!"

השיב לו רבי ישראל, וכי אתה סבור שמן השמים מייעדים אותך למשרת רבנות? האם יודע אתה מה נדרש מרב בישראל? עליו להיות בקי בכל השלחן ערוך! לדעת לפסוק בכל דבר הלכה למעשה! וכן עליו להיות פיקח ומבין דבר מתוך דבר, ועוד ועוד! אם כך, אמר רבי ישראל, אתה אינך ראוי למשרת רבנות!

חשכו פניו של התלמיד, ושאל, אם כך, מדוע הרב טורח באמת כדי לזכות אותי במשרה שאינה הולמת אותי? השיב לו רבי ישראל, "מפני שאם לא אתה תתמנה, יתמנה במקומך מישהו שראוי עוד פחות ממך!".

עד כאן הסיפור. ומכאן תירץ רבי אליה את קושיתו על המשנה. רבי אלעזר בן עזריה היה ראוי להתמנות נשיא על ישראל, אך אשתו חששה שיזלזלו בו מחמת גילו הצעיר. נעשה לו נס מן השמים, והלבינו שערות זקנו! כך הוא קיבלת "כתב מינוי" מן השמים, כי אכן ראוי הוא להיות נשיא ישראל!

קם רבי אלעזר ונשא דרשה: לדעתו, יש להזכיר יציאת מצרים גם בלילות! ולא התפעלו מדבריו! עם כל הכבוד שמן השמים הסכימו שיהיה נשיא ישראל, אם אין מקור להלכה אותה הוא מבקש לפסוק, לא הסכימו לשמוע בקולו!

"עד שדרשה בן זומא", עד שבן זומא הביא ראיה מן הפסוק לדברים, ואז הסכימו עם רבי אלעזר. ומי הוא בן זומא? זהו שמעון בן זומא, שלמרות שהיה גדול חכמי ישראל, מאחר והיה צעיר לימים, לא נסמך לרבנות מעולם! לכן קראו לו בשמו הפרטי בלי תוספת "רבי"! ובכל זאת, כאשר אמר דבר טעם, הסכימו כולם לדבריו!

וזו התשובה לשאלה שלפנינו:

בודאי שגם אילו התחילה התורה ב"החודש הזה לכם", היינו יודעים שה' ברא את העולם, אבל לא כל תשובה חייבים לקבל! רק עתה, שיש לנו פסוקים מפורשים, הויכוח הוכרע!

חכמי ישראל האמתיים, גדולי הפוסקים, היו מכפיפים עצמם תמיד למקורות הטהורים של מעיינות תורתינו הקדושה. הם לא בדו מלבם דברים, ולא סמכו על כח סברתם בלבד. יש דרך לפסיקת ההלכה, יש דרך להסקת המסקנות ברוח התורה. וכאשר הדברים נכונים, ויש להם מקור איתן, יש להסתמך עליהם. אך כאשר אין להם מקור נכון, אין להסתמך עליהם, ואפילו כאשר יצאו הדברים מפי אנשים גדולי עולם, לא הסכימו רבותינו חכמי ישראל להסתמך על הדברים, עד שמצאו להם מקור נכון.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה