הלכה ליום שני כ"ב אלול תשפ"א 30 באוגוסט 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה עבור

אוריאל בן פנינה הי"ו

בתוך שאר חולי ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

"תשליך" – מנהג מרן זצ"ל – דין הנשים

אחרי תפילת המנחה ביום הראשון של ראש השנה, נוהגים ללכת על יד שפת הים או הנהר, או באר מים חיים, או בור, לומר "סדר תשליך". ומנהג זה נזכר עם טעמו בספר מנהגי מהר"י מולין: "שמנהג ללכת בראש השנה אצל ים או נהר, להשליך במצולות ים כל חטאתינו, והטעם לזה, על פי מה שאמרו במדרש, שכאשר הלך אברהם אבינו עם יצחק אל הר המוריה להעלותו לעולה, כאשר נצטווה מפי הקדוש ברוך הוא, קדמו השטן בדרך, והתחיל להסית את אברהם ולמונעו ממצות השם יתברך, וכאשר ראה שאינו מצליח לשכנע את אברהם להמנע מהקרבת בנו יצחק לעולה, הלך השטן ונעשה לפניהם כנהר גדול כדי שלא יוכלו לעבור, ואברהם ויצחק לא התייחסו לזה, ונכנסו למים עד שהגיעו לצוארם, ואז נשא אברהם אבינו את עיניו למרום ואמר, ריבונו של עולם! אתה נגלית אלי ואמרת, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, ולא הרהרתי אחר דבריך, ולא עכבתי מאמריך, ועתה אם אנו טובעים בנהר, מי ייחד את שמך הגדול? הושיעיני אלקים כי באו מים עד נפש! מיד גער הקדוש ברוך הוא בשטן והלך לו.

ומבואר בזוהר הקדוש שעקידת יצחק הייתה בראש השנה, ולכן קוראים בתורה בראש השנה בפרשת עקידת יצחק, ולכן מטעם זה גם כן נוהגים ללכת לנהר לומר תשליך, להזכיר זכות אברהם ויצחק.

ועוד טעם למנהג התשליך הובא בסידור אהלי יעקב, שמכיוון שמבואר בגמרא במסכת הוריות (יב.) שכאשר מושחים מלך למלכות, מושחים אותו על יד המעין כדי שתמשך מלכותו. וכן אמר רב משרשיא לבניו, כשאתם גורסים בתלמוד, גירסו על שפת הים או על שפת הנהר, לסימן טוב, שכשם שהמים הללו נמשכים והולכים, כך תימשך גירסתכם ולא תשכחוה. ומכיוון שאנו עושים בראש השנה הרבה דברים לסימן טוב, לכן נוהגים גם ללכת לשפת הנהר לסימן טוב, שימשכו לנו חסדי השם יתברך ורחמיו לכתוב אותנו לחיים טובים ולשלום ולמחול כל חטאתינו. כמאמר הכתוב "הנני נוטה אליך כנהר שלום".

עוד יש למנהג התשליך טעמים על פי הקבלה, והם טעמים עיקריים שמסבירים את כל ענין התשליך. ומרן זצ"ל, שהיה בדרך כלל נוהג במנהגי הפשטנים, מכל מקום באמירת התשליך היה קורא את כל לשון הזוהר שמובא במחזורים בסדר תשליך, ואחר כך היה אומר את כל נוסח התפילה שתיקן מרן החיד"א (וגם הוא מודפס בזמנינו במחזורים). ובשנים האחרונות היו נוהגים בבית מדרשו להביא כלי גדול מלא מים למרפסת בית הכנסת, והיו יוצאים הקהל החוצה ואומרים "תשליך". וכששאל מישהו את מרן זצ"ל, מה הקשר בין דברי הזוהר שאומרים בשעת התשליך לבין מנהג התשליך? היסה אותו מרן זצ"ל, באמרו "זו שאלה שלא שואלים", כי כל אדם צריך לדעת את מקומו.

נשים, אינן צריכות לומר תשליך, ואשה שבכל זאת רוצה לומר תשליך, יכולה לאמרו, אבל צריך להזהר מאד, ולחשב שכר מצוה כנגד הפסדה, כי בהרבה מקומות הנשים הולכות עם האנשים למקום התשליך, ויש חוסר צניעות בדבר, ויש להזהר בזה בפרט ביום ראש השנה, שהוא יום הדין, ומדקדקים בו במעשינו מאד מאד, והרי אין דבר יפה מן הצניעות, בפרט בימים אלה, וכפי שהיה מרן זצ"ל מזהיר, לגבי נשים ההולכות בפאה נכרית, שאף כי הדבר באמת אסור לגמרי לדעתו זצ"ל, בכל ימות השנה, מכל מקום בימי התשובה, יש להחמיר בזה ביתר שאת, ובזכות הצניעות נגאלו ישראל, ועתידין להגאל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ORDEN RITUAL DE LA NOCHE DE ROSH HASHANA

Las dos noches de Rosh Hashana es costumbre comer alimentos que simbolizan buenos designios para Israel. Por ello se come Rubia o lubia en árabe, zapallo –calabaza dulce-, dátiles, acelga, puerro, cabeza de cordero, manzana y miel. Ya hemos escrito oportunamente, que la perso......

לקריאת ההלכה

EL SHOFAR

Es un precepto de la Torá oír los sonidos del Shofar el día de Rosh Hashana, como está escrito: Día de Teruá será para ustedes. A partir de que se oyen las bendiciones correspondientes está absolutamente prohibido hablar hasta que finalicen ......

לקריאת ההלכה

LEYES SOBRE LA FESTIVIDAD DE SUCOT

A pedidos de numerosos suscriptores, citamos a continuación un compendio de leyes sobre la festividad de Sucot. 1. La Sucá debe estar construida de –por lo menos- tres paredes y el “secaj” –techo de paja-. Las paredes pueden confeccionarse de cualquier mater......

לקריאת ההלכה

LA SALIDA DE QUIPUR

Al terminar el sagrado día de Quipur es necesario, según enseñan nuestros sabios, agregar unos minutos al día, de manera de no culminar la santidad del mismo en forma inmediata con la salida de las estrellas. Como vimos en otras ocasiones, lo ideal de acuerdo a la postura......

לקריאת ההלכה


SOBRE EL PRECEPTO DE COMER EN LA SUCÁ

Es un precepto de la Torá comer un “cazait” (27 grs.) de pan la primera noche de Sucot dentro de la Sucá (ver Talmud Sucá 27ª). Este cazait de pan debe ser consumido en un tiempo máximo de 4 a 5 minutos. Eventualmente, si lo consume en un lapso de siet......

לקריאת ההלכה

SOBRE COMER Y BAÑARSE EN QUIPUR

Es una obligación para cada individuo de Israel ayunar el día de Quipur. Incluso las mujeres embarazadas y las que están amamantando deben ayunar, a menos que se hayan impedidas de hacerlo. De todas maneras, cada situación en especial debe consultarse con un rabino expert......

לקריאת ההלכה

HOL HAMOED

Los días intermedios entre el primero y el séptimo día de Sucot o el primero y el último de Pesaj, son denominados Hol Hamoed y nuestra sagrada Torá los denomina “mikrae kodesh”, o sea convocación sagrada y así mismo los citamos en la pleg......

לקריאת ההלכה

PERMANENCIA AL LADO DE QUIEN SE HALLA EN MEDIO DE SU AMIDÁ

En la entrega anterior aclaramos que está permitido, según disposición estrictamente halájica sentarse durante la Hazará. Ahora veremos de aclarar otra halajá que se halla íntimamente relacionada con ésta, y es el sentarse a un lado de quien se......

לקריאת ההלכה