הלכה ליום שני כ"ב אלול תשפ"א 30 באוגוסט 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה עבור

אוריאל בן פנינה הי"ו

בתוך שאר חולי ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

"תשליך" – מנהג מרן זצ"ל – דין הנשים

אחרי תפילת המנחה ביום הראשון של ראש השנה, נוהגים ללכת על יד שפת הים או הנהר, או באר מים חיים, או בור, לומר "סדר תשליך". ומנהג זה נזכר עם טעמו בספר מנהגי מהר"י מולין: "שמנהג ללכת בראש השנה אצל ים או נהר, להשליך במצולות ים כל חטאתינו, והטעם לזה, על פי מה שאמרו במדרש, שכאשר הלך אברהם אבינו עם יצחק אל הר המוריה להעלותו לעולה, כאשר נצטווה מפי הקדוש ברוך הוא, קדמו השטן בדרך, והתחיל להסית את אברהם ולמונעו ממצות השם יתברך, וכאשר ראה שאינו מצליח לשכנע את אברהם להמנע מהקרבת בנו יצחק לעולה, הלך השטן ונעשה לפניהם כנהר גדול כדי שלא יוכלו לעבור, ואברהם ויצחק לא התייחסו לזה, ונכנסו למים עד שהגיעו לצוארם, ואז נשא אברהם אבינו את עיניו למרום ואמר, ריבונו של עולם! אתה נגלית אלי ואמרת, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, ולא הרהרתי אחר דבריך, ולא עכבתי מאמריך, ועתה אם אנו טובעים בנהר, מי ייחד את שמך הגדול? הושיעיני אלקים כי באו מים עד נפש! מיד גער הקדוש ברוך הוא בשטן והלך לו.

ומבואר בזוהר הקדוש שעקידת יצחק הייתה בראש השנה, ולכן קוראים בתורה בראש השנה בפרשת עקידת יצחק, ולכן מטעם זה גם כן נוהגים ללכת לנהר לומר תשליך, להזכיר זכות אברהם ויצחק.

ועוד טעם למנהג התשליך הובא בסידור אהלי יעקב, שמכיוון שמבואר בגמרא במסכת הוריות (יב.) שכאשר מושחים מלך למלכות, מושחים אותו על יד המעין כדי שתמשך מלכותו. וכן אמר רב משרשיא לבניו, כשאתם גורסים בתלמוד, גירסו על שפת הים או על שפת הנהר, לסימן טוב, שכשם שהמים הללו נמשכים והולכים, כך תימשך גירסתכם ולא תשכחוה. ומכיוון שאנו עושים בראש השנה הרבה דברים לסימן טוב, לכן נוהגים גם ללכת לשפת הנהר לסימן טוב, שימשכו לנו חסדי השם יתברך ורחמיו לכתוב אותנו לחיים טובים ולשלום ולמחול כל חטאתינו. כמאמר הכתוב "הנני נוטה אליך כנהר שלום".

עוד יש למנהג התשליך טעמים על פי הקבלה, והם טעמים עיקריים שמסבירים את כל ענין התשליך. ומרן זצ"ל, שהיה בדרך כלל נוהג במנהגי הפשטנים, מכל מקום באמירת התשליך היה קורא את כל לשון הזוהר שמובא במחזורים בסדר תשליך, ואחר כך היה אומר את כל נוסח התפילה שתיקן מרן החיד"א (וגם הוא מודפס בזמנינו במחזורים). ובשנים האחרונות היו נוהגים בבית מדרשו להביא כלי גדול מלא מים למרפסת בית הכנסת, והיו יוצאים הקהל החוצה ואומרים "תשליך". וכששאל מישהו את מרן זצ"ל, מה הקשר בין דברי הזוהר שאומרים בשעת התשליך לבין מנהג התשליך? היסה אותו מרן זצ"ל, באמרו "זו שאלה שלא שואלים", כי כל אדם צריך לדעת את מקומו.

נשים, אינן צריכות לומר תשליך, ואשה שבכל זאת רוצה לומר תשליך, יכולה לאמרו, אבל צריך להזהר מאד, ולחשב שכר מצוה כנגד הפסדה, כי בהרבה מקומות הנשים הולכות עם האנשים למקום התשליך, ויש חוסר צניעות בדבר, ויש להזהר בזה בפרט ביום ראש השנה, שהוא יום הדין, ומדקדקים בו במעשינו מאד מאד, והרי אין דבר יפה מן הצניעות, בפרט בימים אלה, וכפי שהיה מרן זצ"ל מזהיר, לגבי נשים ההולכות בפאה נכרית, שאף כי הדבר באמת אסור לגמרי לדעתו זצ"ל, בכל ימות השנה, מכל מקום בימי התשובה, יש להחמיר בזה ביתר שאת, ובזכות הצניעות נגאלו ישראל, ועתידין להגאל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה