הלכה ליום שישי י"ב אלול תשפ"א 20 באוגוסט 2021

פרשת כי תצא

ליקוט מדברים שאמר מרן זצ"ל בימים אלה (בשנים תשד"מ – תשע"ב)
נערך על ידי נכדו, הרב יעקב ששון הי"ו

נאמר בפרשה: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ", פשטם של הדברים, שאם ישראל ראויים לכך, אומר להם הקדוש ברוך הוא, עליכם לא מוטל לעשות דבר, אלא די בכך שתצאו למלחמה על אויביכם, ואני כבר אתן את אויביכם בידיכם. עליכם לא מוטל אלא לצאת!  אבל יש כאן רמז, על המלחמה הפנימית של האדם, מלחמת היצר הרע, אומרת התורה, אם מכריז אדם מלחמה נגד יצרו הרע! הוא יוצא למלחמה נגדו! אזי הקדוש ברוך הוא יתן את היצר בידיו של האדם.

נאמר "כי תצא", המילה "כי", היא בגימטריא שלושים, כנגד שלושים ימי חודש אלול, שפרשת כי תצא תמיד חלה בחודש אלול, ואם אדם רוצה לשוב בתשובה בימים הללו, לצאת למלחמה נגד יצרו הרע, להתעלות, לשוב בתשובה, בימים הללו יש סיוע מיוחד מן השמים, "ונתנו ה' אלוקיך בידך".

אבל זו מלחמה, מלחמה ממש, צריך להתגבר על יצרו, ולהרבות בתורה ובמעשים טובים. הימים הללו, הם ימים מאד חשובים, מאד רציניים, אדם מכין את עצמו לקראת ימי הדין, ישתבח שמו של הקדוש ברוך הוא, שבחסדו גילה לנו את הסוד, מודיע לנו איך נזכה בדין.

על יום ראש השנה נאמר, "וְעַל הַמְּדִינות בּו יֵאָמֵר, אֵי זו לְחֶרֶב, אֵי זו לְשָׁלום, אֵי זו לְרָעָב, אֵי זו לְשָׂבָע, וּבְרִיּות בּו יִפָּקֵדוּ, לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת, מִי לא נִפְקַד כְּהַיּום הַזֶּה?". הנה אנו שמענו במשך השנה, כמה אסונות גדולים שהיו בכמה מדינות, הוריקן, שטפונות, כל מיני אסונות, ובכל אסון ואסון מתים המונים, וכל זה נגזר בראש השנה, שאז גוזרים על המדינות מה יהיה בהם. אבל אומות העולם, אינם יודעים מהו ראש השנה, אינם יודעים מהו יום הכיפורים, רק לישראל גילה הקדוש ברוך הוא את הסוד.

כאשר אדם חוטא, נבראים מן המעשים שלו מלאכי חבלה, והם מקטרגים עליו בדין. ואילו כשעושה מצוות, נבראים מן המעשים שלו מלאכים טובים, מליצי יושר, סנגורים שמלמדים עליו זכות.

אך נתבונן, הרי אדם שהוא משתדל לקיים את המצוות, אף על פי שיש עוונות בידו, הרי את העוונות עשה, מפני שהיצר הרע ריפה את ידיו, החליש אותו, והוא נגרר בחולשה ועשה עבירה. ממילא גם המלאך שנוצר מן המעשים הרעים שעשה, הוא מלאך חלש, מלאך קטון, לא היתה כאן גבורה, וממילא גם המלאך הוא מלאך חלש. אבל כאשר האדם מתגבר במלחמה נגד היצר הרע, והוא מתקומם ומתאמץ ועושה מצוות, או שמתגבר ופורש מן העוונות, הרי המלאך שנוצר ממעשיו, הוא מלאך איתן ותקיף, גדול וחזק!

כאשר המלאך הקטון עומד בשמים ומדבר, מתחיל לקטרג על האדם, בא המלאך הגדול, ומשתיק אותו, סותר אותו וסותם את פיו, עומד ואומר, רבונו של עולם, אני נוצרתי מהתורה והמצוות של האדם הזה, "חתום פה שטן", ואז "ויעמוד מליץ טוב לצדקינו".

כמה טוב לאדם, שיוסיף מצוות ומעשים טובים, שיהיו לו סנגורים טובים למעלה, ולא יבוא חס ושלום בידיים ריקות ליום הדין. אם יבוא ריק ממצוות, איך ידונו אותו? יגזר דינו לרעה חס ושלום. אפילו אם לא ימיתו אותו, יגזרו עליו יסורים, חולאים, ואם לא חולאים, יגזרו עליו עניות, שיהיה עני מרוד. לכן אדם יתחזק להרבות במעשים טובים, יתגבר במלחמת היצר הרע, וגם יתפלל שתהיה לו שנה טובה, שנה של חיים טובים, שנה של בריאות, שנה של פרנסה טובה.

מעל הכל, מצוה על האדם, וטובה גדולה עבורו, שירבה בלימוד התורה בימים הללו, כמו שאמרו רבותינו, מיום ט"ו באב, מאן דמוסיף, יסף, כלומר, מי שיוסיף בלימוד התורה, יוסיפו לו שנות חיים, כי התורה נותנת חיים לעושיה, בעולם הזה ובעולם הבא, לכן כשעוסק בה, הוא בורא לעצמו סנגורים שיגנו עליו, יעמדו לזכותו ביום הדין.

וכשעומדים אלה הסנגורים ביום הדין, הם מועילים לו לאדם, לא רק שיכתב לחיים, אלא גם מבקשים עבורו שיזכה לפרנסה טובה, כי גם ענין הפרנסה נגזר ביום ראש השנה, כמו שנאמר, "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב", "חוק", הכוונה לפרנסה, כמו שנאמר, "וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם", מה אכלו? וכי אכלו חוק? אלא חוק, זו הפרנסה של האדם, וכמו שנאמר עוד, "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי", כי כל ענין הפרנסה נגזר בימי הדין הללו, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם, כמה ירויח במשך השנה, מתשרי בשנה זו עד תשרי שבשנה הבאה, וכפי שנרמז בפסוק, "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", "מראשית", נכתב בתורה בלי האות אל"ף, לרמוז, "רשית" אותיות "תשרי", שהקדוש ברוך הוא גוזר על הפרנסה מתשרי עד תשרי, שאז דנים את האדם, כמה הוצאות יהיו לו, ובוחנים את מעשיו.

אדם שהוא קמצן, נותנים לו מעט, כי לחם "חוקו" הוא מעט, ומספיק לו מעט. לכן חבל על האדם שיהיה קמצן, כי הוא אינו מרויח מהנהגה כזו כלום, אלא יהיה נדיב, ואם חננו ה' במעט כסף, יתן לבני ביתו, שיאכלו וישתו ויתלבשו כמו בני אדם, שהרי כל זה לא גורע מחשבונו כלום. אבל אם כל ימיו יאכל לחם יבש עם צ'אי, גם בראש השנה יגזרו עליו שיאכל לחם יבש עם צ'אי, מתנהגים עם כל אדם לפי עושרו וכבודו.

זה מה שנאמר "כי חוק לישראל הוא". אבל זהו רק התקציב השוטף, למשך כל השנה, אבל מה שאדם מוציא על תורה ומצוות ומעשים טובים, לזה יש תקציב מיוחד, זה "היחודיים" כספים מיוחדים למצוות, אם אדם קנה לבנו תפילין מהודרות, דוחק את עצמו כדי לקנות, מן השמים יראו את מעשיו, ויתנו לו. וכן אם קנה אתרוג מהודר, יתנו לו. יש לו בן שעוסק בתורה והוא מסייע לו בפרנסה, יתנו לו. יש תקציבים "יחודיים" לכל הדברים האלה. ישתבח שמו, ידו פתוחה, ימינו פשוטה לקבל שבים. אדם שעושה, הקדוש ברוך הוא נותן לו.

אלו ימים מיוחדים, שבהם כל אחד מתחזק בגבורה, לצאת במלחמה נגד היצר הרע, ואמר הקדוש ברוך הוא, "פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט - ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם", "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ - וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ".

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה