הלכה ליום ראשון כ"ד אדר תשע"ח 11 במרץ 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום ניני בן שמחה וצביה מליחי בת צדוק ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

עמית מיני

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח.

בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' יתברך בעולמו, יש לרוב האנשים כלים מיוחדים לפסח. ולכן רוב האנשים לא נזקקים בכלל "להכשיר" כלים במיוחד עבור חג הפסח. מלבד השיש שבמטבח והכיריים וכדומה, שיש להכשירם. ואנו נקדים מעט להסביר את מהות ההכשרה. ולאחר מכן נסביר כמה דינים שמצויים ונצרכים יותר.

כבולעו כך פולטו
כל כלי שעשוי ממתכת או מפלסטיק, דרך ההכשר שלו היא כפי דרך השימוש בו, משום שכלל יש בידינו "כבולעו כך פולטו". כלומר, כפי שהכלי בלע טעם מהמאכלים, כך הוא יכול גם לפלוט אותו. ולפיכך כלי שדרך השימוש בו היא על ידי בישול, כגון סיר בישול, דרך ההכשר שלו היא כתשמישו, כלומר ל"הגעילו", ופירוש הדברים שיש להכניס את הכלי לתוך כלי גדול יותר עם מים רותחים. וצריך שיהיו המים רותחים ב"כלי ראשון". כלומר, יש להגעיל את הכלי במים רותחים שנמצאים בכלי הראשון שבו הם רתחו, שהוא הכלי שמונח על האש או הקומקום החשמלי. אבל אין להגעיל את הכלי בתוך מים רותחים ששפכו אותם מהכלי שבו הם רתחו לכלי אחר, כי כלי זה כבר אינו כלי ראשון, אלא "כלי שני", ואין המים שבכלי שני יכולים לגרום להפלטת מה שבלוע בתוך הכלי שמגעילים בתוכו.

הכשרת סכו"ם
ולכן, סכינים וכפות וכיוצא בזה, אפשר להגעילם ולהכשירם בתוך מים רותחים שבקומקום החשמלי. ואין צורך להכניס את כל הסכין בבת אחת לקומקום, אלא די בכך שיכניס תחילה צד אחד של הסכין ולאחר מכן את צידו השני. (ואם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להכשירה בהגעלה).

וכמובן שלפני ההגעלה יש לנקות את הכלים היטב לבל ישאר בהם שום שמץ לכלוך או חלודה. ויש להשתדל מאד שלא להשתמש בכלי למאכלי חמץ (או בשר או חלב בשאר ימות השנה) במשך עשרים וארבע שעות לפני שמגעילים אותו.

כלים שצריכים ליבון באש
שפודים ואסכלאות שמשתמשים בהם באש בלא אמצעות נוזלים, צריכים ליבון באש ממש עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם. כלומר, עד שיאדים הברזל. וכן הדין ב"סיר פלא" שאופים בו עוגה חמץ על גבי הכיריים במשך כל ימות השנה, ההכשר שלו הוא רק על ידי "ליבון חמור" דהיינו ליבון על גבי אש עד שיאדים הברזל. ובסירים בדרך כלל הדבר אינו אפשרי מבחינה מעשית ולכן בהכרח יש לקנות סיר חדש. אבל סיר שהשתמשו בו רק לבישול, יש לו הכשר כאמור על ידי הגעלה במים רותחים.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מיחם מים חשמלי שלא נעשה בו שום שימוש בחמץ. רק מילאו ממנו מים בשבת לטרמוס או לספלים. האם יש צורך להכשירו? ג' ניסן תשע"ח / 19 במרץ 2018

אין חובה להכשירו. ויש לשוטפו שלא יהיו בו פירורי חמץ.

האם הרתחת מים בסיר גדול, כשלעצמה, מכשירה אותו? אם נשפוך מי ההרתחה הראשונה ונרתיח מים חדשים. האם ניתן להגעיל בו יתר הכלים הקטנים? כ"ה אדר תשע"ח / 12 במרץ 2018

לא די בכך. כי יש להטביל את הכלי גם מצדו החיצוני במים רותחים.

מה דין הכלים הבאים מבחינת הכשרם לפסח, המבערים של הגז והרשתות של התנור ? ט' ניסן תשע"ז / 5 באפריל 2017

המבערים, יש לנקות היטב. את הרשתות, יש לערות עליהן מים רותחים מכלי ראשון לאחר ניקוי יסודי.

מדוע אם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להגעילה בתוך הקומקום חשמלי כמו שאמרת? כ"ב אדר תשע"ז / 20 במרץ 2017

יש בזה מחלוקת הפוסקים. והמשנה ברורה בסימן תנא כתב גם כן להחמיר. ועל כל פנים גם להמיקלים יש להקפיד לנקות היטב היטב בין הקתא ללהב הסכין, או לשייף את הקתא. ולכן כתבנו שלא די בהגעלה. ואף מרן זצ"ל בספרו (עמוד עה). סיים שמי שאפשר לו יקנה סכין מיוחדת לפסח.

בהגעלת כלים האם ניתן לשפוך המים הרותחים (מכלי ראשון) ישירות על הכלי​ או דווקא באופן טבילה? כ"ב אדר תשע"ז / 20 במרץ 2017

כלי שצריך הגעלה, אין להסתפק רק בעירוי מים רותחים על גביו, אלא יש להטבילו ממש בכלי גדול של רותחים.

איך להכשיר כיריים גז לפסח ? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

יש לנקותם היטב, ולערות מים רותחים מכלי ראשון (כלומר, מקומקום מבעבע) על גבי החצובות שעליהם מונחים הסירים.

בהמשך להלכה שנשלחה לגבי החצובות, יש לי קומקום נשלף, האם אפשר להשתמש בו להגעיל את החצובות?
כאשר המים סיימו לרתוח, באותו רגע אני לוקח את הקומקום ושופך על החצובות... כ"ז אדר ב תשע"ו / 6 באפריל 2016

ניתן להשתמש בקומקום, בתנאי שהמים רותחים מאד ועדיין מבעבעים בו. ולשם כך יש להשתמש בדרך כלל בכמה פעמים בקומקום, משום שהמים בקומקום הולכים ומצטננים מהר, ולכן יש לשפכם במהירות כשהם מבעבעים, ולהרתיח שוב ושוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה