הלכה ליום שלישי י"א אב תשפ"א 20 ביולי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת נזהה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתה

תוספת שביעית - שנת תשפ"א -תשפ"ב

השנה הבאה עלינו לטובה, שנת התשפ"ב, תהיה שנת השמיטה. ואף על פי שעדיין אין אנו עומדים בשנת השמיטה, מכל מקום עלינו לבאר דינים הנוגעים כבר לימים הללו.

שנת השמיטה מתחילה מיום ראש השנה הבא עלינו לטובה, ומסתיימת ברגע שנכנס ראש השנה של השנה שלאחריה. וכל דיני שמיטת הקרקעות, שנוגעת לעבודת האדמה ולפירות, נוהגים רק עם תחילת שנת השמיטה. (ודיני שמיטת כספים נוהגים בסיום השנה, לכן נבאר אותם אם ירצה ה' לקראת סוף השנה הבאה).

ומאחר ושנת השמיטה בפתח, כעת זהו הזמן שרגילים בהרבה מקומות בארץ ישראל (שבה נוהגים דיני השביעית בקרקעות), להכין את הגינות לקראת ראש השנה, על ידי שתילת צמחים שלא ידרשו פעולות שאסור לעשותן בשנת השמיטה. ופרט יש לשים לב בשנה זו, שיוצא לנו מאורע נדיר, ששנת השמיטה תהיה גם שנה מעוברת, כלומר, במשך שלוש עשרה חודשים תנהג שנת השמיטה.

הלכה למשה מסיני, שכל זמן שבית המקדש היה קיים, נאסרה עבודת האדמה שלושים יום קודם ראש השנה. וזהו דין "תוספת שביעית", שבזמנינו אינו נוהג אלא רגע קטן לפני כניסת ראש השנה.

ובכל זאת אסרו רבותינו גם בזמן הזה, לנטוע אילן פרי בתוך פחות מארבעים וארבעה ימים משנת השמיטה, כדי שלא יבואו לחשוד במי שנטע אילן בזמן כזה, שהוא נטע אותו בשנת השמיטה. (כי לגבי מנין שנות העורלה, מי שנטע אילן בזמן זה, נראה הדבר כאילו נטע אותו בשנת השמיטה ממש).

ולכן הרוצים לנטוע אילנות פרי בגינותיהם בימים הללו, יזהרו שלא לעשות כן אלא עד סוף השבוע הקרוב, עד ליום ט"ו באב (שיחול בשבת הקרובה). אלא אם כן מדובר בשתיל שיש סביבו גוש אדמה שתפוס היטב בשרשיו, והאדמה אינה מתפוררת בשעה שבאים לנטוע אותו, והעציץ שהיה האילן שתול בתוכו היה נקוב (שהיו חורים בקרקעיתו), שאילן כזה מותר לשתול עד סמוך לסיום השנה.

ונחלקו הפוסקים לגבי אילנות סרק, ושאר מיני עצים ופרחים, האם מותר לנטוע אותם סמוך לסיום השנה. שיש אומרים שאין לנטוע אותם אלא עד שבועיים לפני סיום השנה (יום ט"ו באלול), ויש מיקלים לגמרי עד סמוך לסוף השנה. (ויש בזה עוד שיטות). ונכון לחוש לדברי המחמירים בזה לכתחילה.

כל המלאכות שניתן לעשותן כבר עתה, ולא להמתין עד לשנת השמיטה, אף על פי שיתכן ויהיה אפשר להקל ולעשותן בשנת השמיטה, נכון יותר לעשותן כבר עכשיו. ולכן נכון מאד לנהוג כמו שכתבנו, להניח דישון בצורה שתספיק לצמחים עד סוף שנת השמיטה, וכן לגזום ולהדביר ולסדר את הגינה באופן שלא יעורר שאלות בשנת השמיטה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה