הלכה ליום חמישי ז' תמוז תשפ"א 17 ביוני 2021

שינוי שעון שבת, בשבת

מאחר ורבים שואלים אותנו בענין זה, נסביר את הדברים בקצרה, מבלי להכנס לכל נימוקי ההלכה.

כבר ביארנו בעבר, שמותר להפעיל מערב שבת (לפני כניסת השבת) "שעון שבת", הן צורך הדלקת וכיבוי האורות בבית, והן לצורך כיבוי והדלקת מאוורר, פלאטה, וכן כל כיוצא בזה.

שעון דיגיטלי
שעון שבת שהוא "דיגיטלי", ובשעה שרוצים לשנות את מצבו, יש צורך לבצע פעולה חשמלית כלשהי, (וכן שעון מכאני שיש צורך להפסיק את פעולתו כדי לשנות את הזמנים), אסור לשנות את מצבו בשבת, בשום אופן, וכל מה שאנו דנים כאן, הוא לגבי שעון שבת המצוי בדרך כלל, שיש סביבו "זיזים" (כפתורים) קטנים, שהם קובעים אם החשמל יזרום או לא יזרום בזמן מסויים.

השארת מצב דלוק
וכעת נבאר, באיזה מקרים מותר או אסור לשנות את מצב ה"שעון שבת" בשבת עצמה:

אם כשהיה החשמל דולק, רוצים להאריך יותר את זמן פעולת החשמל, ולדוגמא, כאשר השעון מכוון לכבות את האור בשעה עשר, ורוצים לְאַחֵר את זמן הכיבוי לשעה אחת עשרה, מותר ללחוץ או למשוך את הזיזים, כדי לְאַחֵר את כיבוי החשמל.

הקדמת הכיבוי
אבל אין להקל לשנות את המצב הקיים, ולקצר את זמן פעולת השעון, כדי להקדים את כיבוי האורות. (ומכל מקום לצורך חולה שמצטער מחמת האור, יש להקל גם לקצר את פעולת השעון. והוסברו הדברים בזה בילקוט יוסף ובהלכה ברורה סימן רעז).

השארת מצב כבוי
וכן היה החשמל כבוי, ועתיד להדלק מאוחר יותר על ידי שעון שבת, ולדוגמא, כעת השעה עשר, והשעון אמור להדליק את האור בשעה אחת עשרה, ורוצים לאחר את זמן ההדלקה לשעה שתים עשרה, מותר להמשיך את המצב הקיים, על ידי לחיצה או משיכת הזיזים, כדי שמשך הזמן שהאור יהיה כבוי יתארך, והאור ידלק בשעה מאוחרת יותר.

הקדמת ההדלקה
אבל אין להקל לשנות את המצב הקיים ולהקדים את הדלקת החשמל. (ויש מיקלים בזה לדבר מצוה).

וכלל הדברים: מותר לגרום לכך שהשעון ימשיך את המצב הקיים. שכאשר האור כבוי, לגרום לכך שהוא ישאר כבוי למשך זמן רב יותר. או כשהוא דלוק, לגרום לכך שהאור ישאר דלוק זמן רב יותר. אבל לשנות מצב, כגון להקדים את ההדלקה או את הכיבוי, אסור.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה כבוד הרב,
האם כאשר הפלטה כבויה מותר להאריך את זמן הכיבוי.
תודהרבה לכבוד תורתו! ז' תמוז תשפ"א / 17 ביוני 2021

כן, בזמן שהיא כבויה מותר לעשות שהמצב כיבוי ימשך לזמן רב יותר. 

מחילה, ראיתי שמרן בהליכות עולם כותב שצריך לעשות תנאי בגלל שזה מחובר, ויש בעיה של מוקצה במחובר, אם הבנתי נכון. ז' תמוז תשפ"א / 17 ביוני 2021

ראיתי מה שציינת בהליכות עולם ח"ד, וכן הוא בחזון עובדיה ח"ג, ואם קבלה נקבל, ואם לדין, יש תשובה, שבאמת יש ספק אם בכלל יש מוקצה במחובר, ועוד שדעתו על זה, ואפילו לא היתה דעתו על זה, הרי בזיזים של שעון שהכל עושים כן, אין זה דומה למתג שאין דרכו בשינוי בעצם יום השבת. לכן מצד הדין אין צריך תנאי. והמחמיר תבוא עליו ברכה.

האם לא צריך לעשות תנאי בכדי להזיז את הזיזים? ז' תמוז תשפ"א / 17 ביוני 2021

לא. אין צורך בתנאי. לכל היותר יהיה כמוקצה ככלי שמלאכתו לאיסור, והרי מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה