הלכה ליום רביעי כ"ו אדר תשפ"א 10 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב חיים ששון בין נאג׳י ומרגלית

לרפואה שלמה ולהצלחת כל עם ישראל

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".

יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה.

ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות הוא דבר שבא מזמן לזמן באופן מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריחם הקדוש ברוך הוא (הרא"ה בספר פקודת הלוים, ברכות מג:). ואין לברך ברכה זו אלא פעם בשנה ולא יותר.

אם נסתיימה הפריחה
אם כבר נסתיימה הפריחה, כלומר, הופעת הפרחים באילן נסתיימה מחמת שינויים במזג האויר, והחלו לצאת פירות, כפי שקורה הרבה באילנות של שקדים וכדומה, אי אפשר לברך על אילנות אלה ברכת האילנות. ואפילו אם לא יצאו הפירות, אבל כבר נפלו הפרחים, אי אפשר לברך ברכת האילנות, לפי שאין הברכה אלא על פריחת האילנות, שהיא יציאת הפרח דוקא. ומכל מקום, אילן שהתחילו לגדול חלק מפירותיו, אם יש בו עדיין פרחים וניצנים, מברך עליו ברכת האילנות.

נשים, האם תברכנה ברכת האילנות?
גם הנשים יכולות לברך ברכת האילנות בחודש ניסן, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן (דהיינו מצוות שהן בקום עשה ונוהגות רק בזמן מסוים כגון מצות ארבעת המינים בסוכות), מכל מקום ברכת האילנות תברכנה.

והטעם שברכת האילנות אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא, מבואר בספר טורי אבן (מגילה כ:) לגבי מצות "הבאת ביכורים לבית המקדש". שמצות הבאת ביכורים היתה נוהגת רק עד חג החנוכה, ובכל זאת הנשים היו מביאות ביכורים לבית המקדש. והטעם שמצות ביכורים אינה מצות שהזמן גרמא, הוא משום שדוקא מצוה שאינה נוהגת בכל זמן מצד עצם המצוה, כגון ציצית שאינה מתקיימת בלילה, הרי היא נחשבת "מצות עשה שהזמן גרמא", אבל מצות ביכורים, מצד עצמה היתה ראוייה להתקיים כל השנה, אלא שמחנוכה ואילך לא היו מצויים פירות בפרדסים, ואילו היו מצויים עוד פירות, היו הימים ראויים להבאת ביכורים, ולכן מצוה זו אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא.

והוא הדין בנדון ברכת האילנות, שמעצם מצות ברכת האילנות, היה ראוי לברך בכל זמן, אלא שהטעם שמברכים דוקא בימי ניסן הוא משום שאז מלבלבים האילנות, נמצא אם כן שאין הזמן גורם את הברכה, רק הוא תנאי לברכה, ולכן גם נשים תברכנה ברכת האילנות ויובאו פרטי דינים בזה בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לי בגינה עץ זית אחד בלי פרחים ובלי זיתים האים אפשר לברך עליו ברכת. האילנות ? א' ניסן תשפ"א / 14 במרץ 2021

צריך שהאילן יהיה עם פרחים, אחרת, אי אפשר לברך ברכת האילנות. תבורך,

יש לי בגינה עץ לימון שהוציא עכשיו ניצנים בנוסף יש לי עדין לימונים מעונה הקודמת האם אפשר לברך עליו ? יש לי עוד עצים שהוציאו ניצנים כלומר הניצן עוד לא פרח והוא סגור האם אפשר לברך על ניצנים או שחייבים שהניצן יפרח ? ג' אייר תש"פ / 27 באפריל 2020

מלשון מרן השלחן ערוך (סימן רכו) משמע שצריך שיהיה פרח ממש. ומלשון הרמב"ם אין הדבר ברור כל כך. גם בדברי האחרונים לא מצאנו תשובה מפורשת לשאלתך לגבי הניצנים. לכן נכון יותר להמתין עד שיהיה פרח.

ומה שיש שם לימונים, אין זה מעכב.

האם אפשר לברך ברכת האילנות גם בלילה, או רק ביום? ו' ניסן תשע"ז / 2 באפריל 2017

אפשר לברך ברכת האילנות גם בלילה, אם יש שם אור חשמל ורואים את הפריחה.

יש לי עץ פרי עם פריחה, ויש לי בנוסף עץ לימון אשר בו כ-20 לימונים מ-שנה שעברה והוא פורח כולו.
האם הפירות פוסלות אותו להיות ראוי לברכת האילנות? א' ניסן תשע"ז / 28 במרץ 2017

אם יש בו פירות וגם פרחים, הוא מצטרף לברכת האילנות. ואם יש בו רק פירות, הרי הוא כאילן סרק, שאין לברך עליו. אבל כבר כתבנו בהלכה יומית שבמקום שאין דרך אחרת יכול לברך על אילן אחד. ואילן אחד הרי יש כאן. (בתנאי שהוא אילן פרי).

האם חייב בברכת האילנות ששני העצים צמודים ❓יש עץ שאני לידו ויש בו לבלוב והשני במרחק כ-10מטר אני רואה אותו בכללות יש בו לבלוב אבל הוא קצת רחוק ממני, האם אפשר ככה לברך לכתחילה בהידור? כ"ה אדר תשע"ז / 23 במרץ 2017

רשאי לברך כך בלי חשש

האם מותר לברך על עץ אחד?
אני גרה בצרפת ואיני יודעת היכן למצוא לפחות שני עצי פרי עם פרחים. אבל עץ משמשים אחד יש לי בגינה. האם מותר? ה' ניסן תשע"ה / 25 במרץ 2015

אם אינך מוצאת מקום עם שני אילנות, אפשר לברך על אילן אחד.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה


הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה. סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לס......

לקריאת ההלכה