הלכה ליום ראשון כ"ג אדר תשפ"א 7 במרץ 2021

מצה שרויה

בגמרא במסכת פסחים (דף מא.) אמרו, "יוצא אדם ידי חובתו במצה שרויה". כלומר, אדם שאכל בליל פסח מצה רטובה, יצא בה ידי חובתו. ומבואר מהגמרא, שבודאי שאין איסור להרטיב את המצה בפסח. ואף על פי שכאשר מרטיבים קמח ומשהים אותו למשך כמה דקות הוא מחמיץ, וכאן אנו הרי מרטיבים את המצה, מכל מקום אין לחשוש בזה לחימוץ, כי כל המציאות של חימוץ שייכת דוקא בקמח טרי שלא נאפה עד עתה, וכאן המצה כבר אפויה, וכל הקמח שבתוכה כבר נאפה, ולכן היא אינה יכולה לחזור ולהחמיץ.

וכך אמנם כותב בפירוש אחד מרבותינו הראשונים, רבינו אליעזר בר נתן, (הראב"ן, תלמידו של רבינו תם, בפסחים לט.), שאף על פי שמצה שהיא כבר אפויה מותר לבשלה ולשרותה במים, מכל מקום יש שאינם רוצים לשרות את המצה במרק בליל הסדר, כי ראו את אבותיהם שנזהרו בזה, והם חושבים שיש בזה איסור משום חשש שמא המצה תחמיץ, ואין הדבר נכון, אלא הטעם שלא היו שורים את המצה, הוא כדי שיהיה טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון של פסח.

כלומר, אין חשש חימוץ במצה שנאפתה כבר, ואפילו אם ישרו אותה במים כל היום, היא אינה מחמיצה. ומה שנזהרים בליל פסח לאכול מצה יבשה ולא משרים אותה במים, זהו כדי שיהיה למצה טעם מצה, ולא טעם של מצה שרויה. (אמנם עבור אדם זקן שמתקשה לאכול מצה, יש להקל בזה אפילו בליל הסדר).

אולם הגאון רבי זלמן, בעל התניא, כתב בתשובה (בסוף חלק חמישי בשלחן ערוך הרב), שהמחמיר על עצמו שלא לאכול מצה שרויה בכל ימי הפסח, תבוא עליו ברכה, וכן מקובל אצל רוב רובם של חצרות החסידים ורבותיהם, וטעם הדבר, מפני שלפעמים נופל קמח על המצה לאחר אפייתה. וכן מפני שלפעמים אופים את המצה במהירות רבה ונשאר באמצעיתה קמח, וכששורים אותה במים היא עלולה להחמיץ.

וכן כתבו להחמיר כמה מרבותינו האחרונים. וכן הגאון החפץ חיים היה זהיר בזה.

אולם ברוב עדות ישראל לא נהגו כלל בחומרא זו. וכן מובא בשם רבינו הגר"א, שהתיר להכין כופתאות (קניידלך) בפסח, הן בבישול והן באפיה, מפני שלאחר האפיה אין לחשוש כלל לקמח שעדיין לא נאפה על המצה. וכן כתבו להקל עוד הרבה אחרונים, הביאם הגאון הראש"ל שליט"א בספר ילקוט יוסף (סימן תמז). ואף על פי שאדם המחמיר בזה תבוא עליו הברכה, מכל מקום אין מנהגינו כן, וגם מרן זצ"ל ורב ככל גאוני הספרדים, לא נהגו כלל בחומרא זו, ובפרט שאנו זהירים שלא יהיה קמח בסמוך למקום אפיית המצות, כך שהחשש של נפילת קמח על המצות לאחר האפיה הוא רחוק ביותר, וגם אופים את המצות היטב היטב, ולכן אין אנו נזהרים בזה, ואנו מבשלים את המצות האפויות, וכן מכינים עוגות מקמח מצה טחונה, ולא חוששים לכלום.

ולפיכך גם ספרדי שנהג בחומרא זו, מפני שחשב שהיא מן הדין, רשאי לבטל את מנהגו. אבל אם נהג כן בתורת "חומרא", וכעת רוצה לבטל מנהגו, עליו לעשות "התרת נדרים" בפני שלושה, על כך שלא אמר "בלי נדר" בשעה שנהג בחומרא גדולה זו.

ובפרט השנה (התשפ"א), שיחול ערב פסח בשבת, ואז יהיה עלינו לבשל את המצות כדי שנוכל לאכלם בשבת, וכפי שנבאר בעזרת ה' בעתו ובזמנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס''ד- כבוד הרב שלום, מה יהיה דין אדם שאכל מיני מזונות בבית הכנסת בליל שבת וקיים מצוות קידוש במקום סעודה.לאחר מכן הלך לביתו וסעד סעודת שבת בפת. דא עקא, הוא שכח להוסיף 'רצה והחליצנו'. לכאורה למאן דאמר שיוצא בפת הבאה בכיסנין ובצרוף מאן דאמר ששבת קובעת כמובא בחזו''ע ב' בעניין סעודה שניה לאחר קידושא רבה אזי שיש לחוש לכך שיצא ידי חובת סעודת שבת באכילת פת הבאה בכיסנין בקידוש שבבית הכנסת ולא יחזור לברך ברכת המזון מחמת שיכחת ברכת רצה והחליצנו.(סב"ל) יורה לנו הרב דרכו.בברכה,חגי בן משה כ"ג אדר תשפ"א / 7 במרץ 2021

כבודו צודק. וכן פסק בחזון עובדיה שבת ח"ב עמוד שמו. עיין שם. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה