הלכה ליום שישי כ"א אדר תשפ"א 5 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דוד בן פרלה למשפחת ישראל

השם ישמרהו ויצילהו

הוקדש על ידי

משפחת זקין

פרשת השבוע - פרשת כי תשא - "המחשבה היא האדם"

מאמרו השבועי של הגאון הרב זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

השבת נקרא: "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם". ומסביר רבינו חיים בן עטר בפירושו על התורה, "כי תשא" מלשון "נשיאות ראש", בדומה ללשון הפסוק "ישא פרעה את ראשך", שהוא לשון מעלה, שתשא את ראש בני ישראל שראשם נמוך מחמת העבירה של מעשה העגל, ועל ידי שיתעלו במחשבתם למצוות ויתנתקו מהעבירות, הרי זו נשיאת ראש של עלייה רוחנית.

ביאור הדברים הוא, שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם כשראשו למעלה והולך בקומה זקופה, לרמוז על שאיפה להתעלות רוחנית, להבדיל מן הבהמה שראשה כלפי מטה לרמוז על שאיפה לגשמיות וארציות.

אדם מישראל שחוטא הגם שהוא הולך על שתי רגליים וראשו נטוי כלפי מעלה, מכל מקום במהותו הרוחנית הוא מושפל לגשמיות " נמשל כבהמות נדמו" (תהילים מ"ט י"ג) על גחונו ילך, עיניו משוטטות כלפי מטה ואינן נשואות אל על לאלוקיו.

וכבר אמרו רבותינו: "המחשבה היא האדם", ו"במקום שהאדם חושב שם הוא נמצא". אם רוצה אתה לדעת את דרגתך הרוחנית האמיתית, בדוק היכן נמצאת מחשבתך, מה מעסיק אותך כל היום - ותדע מי אתה!

לכך נצטווה משה רבנו לשאת את ראש בני ישראל, לזקוף את קומתם הרוחנית, לרומם את מושגיהם, ולהפכם לעובדי אלוקים כדבעי.

אין ספק כי לכל אדם יש בחייו את הפרנסה, את חשבון הבנק, את החובות והטרדות, אך בל ניתן להם להשתלט לנו על החיים, על המחשבה, ולהיות מרכז החיים, אלא עלינו לשים בראש הפירמידה את החלק הרוחני, הכולל לימוד תורה, עשיית מצוות ומעשים טובים.

מסופר על אחד מהקדושים אשר בארץ, הצדיק רבי יצחק מנשכיז זצ"ל, שהיה מתבודד בחדרו בעליית הגג ולומד תורה בקדושה וטהרה. הצדיק ציווה את משרתו לבל יהין איש להפריעו מעבודת הקודש, חוץ משעה אחת ביום בה היה מקבל קהל לעצה וברכה.

בין חסידיו של הרב היו שני סוחרי בקר שלא עשו צעד ללא ברכתו של הרב, ועקב כך זכו להצלחה רבה בעסקי הבקר.
לימים פרצה מגיפה בעיר ועדרי הבקר היו מתים בזה אחר זה, מיד באו שני סוחרי הבקר לבקש את ברכת הרב.
הסביר להם משרתו של רב כי לא ניתן להפריע לרב עד השעה הקבועה בה הוא מקבל קהל.
אך הסוחרים מיאנו להמתין, עם דמעות בעיניהם הסבירו למשרת של הרב כי בכל רגע מתים עדרים שלמים של בקר, והם עלולים להפוך לעניים ואביונים. נכמרו רחמיו של המשרת, העלה אותם לעליית הגג ופתח להם את דלתו של הרב.
הרב ישב בחדרו עטוף בטלית ותפילין ועסק בסתרי תורה. כששמע את הדלת נפתחת, נשא את ראשו וראה את סוחרי הבקר. מיד עיניו נפקחו, פיו נפער בתדהמה וחיוורון כיסה את פניו, כמעט התעלף, עד שהתעשת קמעא, שמע את זעקתם, ובירכם כמבוקשם והמגיפה נעצרה.
משרתו של הרב שהיה עד למחזה, שאל את הרב, מדוע כבודו נבהל כל כך כשנכנסו עד כמעט כדי עילפון?
הסביר לו הצדיק, דע לך! לא לחינם ציוויתיך לא להכניס אלי אנשים ללא רשות!
כשאני לומד, ראשי בתורה בלבד, מצוי אני בעולם שכולו אור וזוהר, רוחניות והתעלות, ולפני שאני מקבל קהל עלי לרדת בהדרגה לעולם שכולו חולין וגשמיות. כשהם נכנסו אלי ללא הודעה מראש, וכל מחשבתם רק על עדרי הבקר, כמעט והתעלפתי! ראיתי מולי שוורים לבושים כבני אדם, והרהרתי בבהלה: מאימתי שוורים יודעים לעלות בסולם??
הוא אשר אמרנו : "המחשבה היא האדם - ובמקום שהאדם חושב - שם הוא נמצא".

"כי תשא את ראש בני ישראל" – עלינו לשאת את ראשנו, ולרומם את מחשבותינו לרוחניות והתעלות, לעשות "ניקוי ראש" ממחשבות ההבל. וכפי שאנו אומרים בכל בוקר: "ומותר האדם מן בהמה אין כי הכל הבל, לבד הנשמה הטהורה".

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה