הלכה ליום שני י' אדר תשפ"א 22 בפברואר 2021

קריאת המגילה – "זום"

מחמת מגיפת ה"קורונה", ישנם אנשים שיאלצו לקרוא מגילה ביחיד, וכבר דיברנו בענין הזה אתמול, וכעת נבאר עוד דינים הנוגעים לזה. 

שמיעת הקריאה באמצעות "זום"
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהדבר ברור שהקול הנשמע דרך רמקול, וכל שכן דרך האינטרנט או הטלפון, אינו קול אנושי של האדם המדבר ממש, אלא הוא קול אחר שמשודר באמצעות המכשירים השונים. ומאחר ואין זה קול אדם באמת, לכן אדם ששומע קריאת המגילה דרך הטלפון, או דרך שידור לויין, או דרך ה"זום", אינו יוצא בזה ידי חובה אפילו בדיעבד. ולכן אין לסמוך על שמיעת הקריאה באופן כזה בשום אופן.

מי שאין לו מגילה בשום אופן
מי שנמצא בבידוד, ואין לו שום אפשרות להשיג מגילה כשרה, כתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו רוח חיים, שלכל הפחות יקרא את המגילה מתוך מגילה מודפסת. וכמובן שלא יברך על קריאה זו, מאחר ואין זו מגילה כשרה. (חזון עובדיה עמוד צח).

מי שאין לו מגילה – הלל
בגמרא במסכת מגילה (דף יד.), דנה הגמרא מדוע אין אנו אומרים "הלל" בברכה ביום פורים? והרי ראוי הדבר לומר הלל ביום זה, כשם שאנו אומרים הלל בחנוכה. ואמרו בגמרא, שקריאת המגילה עצמה, היא אמירת ההלל בפורים, שהרי במגילה אנו קוראים על חסדי ה' ונפלאותיו אשר עשה עמנו בימים ההם בזמן הזה. וכן כתבו הרמב"ם ועוד מרבותינו הראשונים.

לפיכך, כתב הגאון רבי שלמה קלוגר בספרו שו"ת שנות חיים (סימן שלו, בגימטריא "פורים"), שאדם שאין לו מגילה בפורים, עליו לומר הלל, כשם שאומרים בחנוכה, שהרי לגביו אי אפשר לומר שנפטר מאמירת ההלל בקריאת המגילה, שהרי לא קרא מתוך מגילה כשרה כתקנת רבותינו. וכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים. ובאמת שכבר קדם להם רבינו המאירי, שהיה בזמן הראשונים, וכתב שמי שאין לו מגילה כשרה, עליו לקרוא הלל בפורים. אולם מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (סימן תרצג) כתב, שמאחר ורוב הפוסקים לא הזכירו דין כזה, משמע שאין אמירת הלל בפורים לעולם. 

ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאין לו מגילה כשרה, והוא קורא מגילה מתוך מגילה מודפסת, יש להורות לו שיאמר "הלל" שלם, אבל בלי ברכה. והטעם לכך, משום שבגמרא יש דיעה שהטעם שלא אומרים הלל אינו שייך לקריאת המגילה, ומטעמים נוספים. לכן, אף על פי שלאדם זה אין מגילה כשרה, ויש מקום לחייבו לומר הלל, מכל מקום הדבר לא יצא מידי ספק, ולכן יקרא הלל בלי ברכה.  (חזו"ע עמוד צז).

זכר למחצית השקל
בימים הללו נוהגים כל ישראל לתת מעות לצדקה "זכר למחצית השקל", והשנה, הורה הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, שהסכום שנכון לתת, הוא כעשרים וששה שקלים לנפש. ומי שאין ידו משגת מפני שהשעה דחוקה לו מאד, יוכל לתת לכל הפחות חצי שקל לכל נפש.

בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, והתרומות הנתרמות למוסד הנ"ל, כל כולם קודש לסיוע לתלמידי חכמים ההוגים בתורה יומם ולילה, ואף פרוטה אחת מהכספים המופקדים עבור המוסד "תפארת רשב"י", אינו מועבר לשום מטרה אחרת, לא כ"עמלה" עבור מנהלי המוסד, ולא לשום ענין אחר, רק הכל באמת ובאמונה למען הגדיל תורה ולהאדירה.  

להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם נותנים מחצית השקל לפי השער בא' אדר או לפי השער בזמן הנתינה? י"ג אדר תשפ"א / 25 בפברואר 2021

שמעתי בשם מרן זצ"ל שיש לחשב על פי ראשון באדר, כי באחד באדר היו משמיעים על השקלים.

שלום לכבודו, למי שאין מגילה ונאלץ לקרוא ממגילה מודפסת, האם עליו לקרוא את ההלל (ללא ברכה) פעמיים, או רק בקריאה של היום? תודה רבה י"א אדר תשפ"א / 23 בפברואר 2021

רק בקיראה של היום. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה