הלכה ליום שישי ל' שבט תשפ"א 12 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

גבריאל חיים בן שרה ושושנה בת שרה

הוקדש על ידי

יעל גרוס סעידי

פרשת משפטים – שבת שקלים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השבת ראש חודש אדר, פרשת משפטים ושבת שקלים, ולכן אנו מוציאים שלושה ספרי תורה, בראשון קוראים בפרשת השבוע שהיא פרשת משפטים, בשני קוראים קריאה של ראש חודש, ובשלישי קוראים פרשת שקלים המופיעה בפרשת כי תשא.

מדוע אנו קוראים את פרשת שקלים המדברת על חובת עם ישראל לתת את מצחית השקל כתרומה למקדש דווקא בשבת שלפני ראש חודש אדר?

התשובה נמצאת בתלמוד מסכת מגילה (דף י"ג ע"ב) על הפסוק במגילת אסתר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ".

אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנן "באחד באדר משמיעים על השקלים".

ריש לקיש מלמד אותנו יסוד גדול, יש מושג בצבא שנקרא "מכת מנע", או בשפה הרפואית "טיפול מונע", או בשפה של היום "חיסון", דהיינו מקדימים תרופה למכה, וכמו שיש חיסון גשמי נגד מחלות, יש גם חיסון רוחני כנגד גזרות קשות ורעות.

ידע הקדוש ברוך הוא שעתיד המן הרשע להביא עשרת אלפים ככר כסף למלך אחשוורוש לקנות את היהודים הנמצאים בשושן, כדי להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, וכדי לנטרל מזימה רעה זו של המן הרשע, ציוה הקדוש ברוך הוא את עם ישראל, עוד הרבה שנים קודם לכן, בפרשת כי תשא, שכל אחד מעם ישראל יתן מחצית השקל בשקל הקודש תרומה לה', וזכות המצוה של השקלים הללו שנתנו כל עם ישראל, עמדה כמשקל נגד מול עשרת אלפים ככר כסף של המן הרשע, ובכך נטרלו בטלו והפרו את עצתו ומחשבתו הרעה כנגד עם ישראל. למעשה, המצוה והתרומה של מחצית השקל, הייתה החיסון הרוחני של עם ישראל כנגד רצונו של המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, וזכר לזה אנו קוראים כל שנה את פרשת שקלים בשבת שלפני חודש אדר.

אם נתבונן, נראה שתרומת השקלים של עם ישראל, לא הייתה רק כחיסון וטיפול מונע נגד גזירותיו של המן הרשע בלבד, אלא היה בה כוח נוסף של "נהפוך הוא", להשיב לו את גמולו בראשו, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, ותלו אותו ואת בניו על העץ, זוהי כוחה של מצוה, שיש בה, לא רק לבטל מעל האדם גזרות קשות ורעות, אלא בכוחה גם להפוך את הכל לטובה ולברכה.

רבים שואלים: יש לנו יצר הרע ומידות רעות, של גאוה, כעס, מחלוקת ולשון הרע וכדומה, איך אפשר להנצל מהמידות הרעות? ובשפה שלנו, האם יש חיסון רוחני נגד היצר הרע?

התשובה היא, כן! יש לנו חיסון כנגד היצר הרע שמתאים לכל הגילאים ולכל יהודי, איש ואשה, צעיר וזקן, בריא וחולה, אבל צריך לקבל את מנת החיסון בכל יום ויום, והחיסון הזה נמצא בתלמוד במסכת קידושין (דך ל' ע"ב): "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, ואם אין אתם עוסקים בתורה, אתם נמסרים בידו". דהיינו יש חיסון כנד יצר הרע וזהו: לימוד התורה.

כאשר יהודי מישראל לומד תורה, כל אחד לפי יכולתו ודרגתו הרוחנית, הוא מקבל חיסון רוחני וחוסן נפשי לעמוד מול היצר הרע, מול המידות הרעות של גאוה, כעס, מחלוקת ושנאת חינם.

יהודי שלומד תורה, שעליה אמר דוד המלך בתהילים (פרק י"ט) "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים", תורה כזו, הנלמדת בשמחה ובאהבה, נספגת בגופו ובנפשו של האדם, ומחסנת אותו בחיסון רוחני גבוה כנגד היצר הרע, ונוסכת בו מידות טובות, של ענוה, צניעות, יראת שמים, סבלנות ושלום בית בינו לביו אשתו ובניו.

את החיסון הרוחני הזה, אנו למדים מפרשת השבוע "פרשת שקלים" שהיא גם ראש חודש אדר, עליו נאמר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", נלמד כולנו תורה בשמחה נקבל כולנו את החיסון הרוחני הזה שמתאים לכל גיל, ובעיקר לבעלי מחלות רקע של מידות רעות ומחלוקת, ונזכה כולנו לבריאות טובה רפואה שלימה וחיסון רוחני לעשת נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו. אמן.

שבת שלום וחודש טוב

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה
א, ידוע לי שלדעת הרב מי שברך נפשות רק מחשש שמא ישכח, והיה בדעתו להמשיך לאכול לאחר מכן לא צריך לברך שוב ויכול לעשות כן אפ' לכתחילה. כמ"ש ביחו"ד ח"ו
שאלתי אם זה רק בברכת בורא נפשות או גם במעין שלוש, שכן בברכה"מ ודאי שהוי סילוק בע"כ שאם לא כן איך מברך המזמן על הכוס
ב. לפני כמה חודשים שמענו שגם מרן הראש"ל שליט"א בדק את עניין הפאות הנכריות ואמר שברור לו שזה מתקרובת ע"ז רח"ל.
שאלתי אם יש דרך היתר להזמין קרובי משפחה לביתי לשבת שאני יודע שיבואו עם הפאה הנכרית שלהן, ואף תורדנה את הפאה מראשן בתוך ביתי, אשתי מאוד רוצה להזמין את אחיות לה ורק זה בגלל הבעיה הזו אננו נמנעים מכך.
תודה רבה רבה
יורנו המורה ושכמ"ה א' אדר תשפ"א / 13 בפברואר 2021

לגבי ברכת נפשות ועל המחיה. עדיף שתשלח את השאלה דרך האפליקציה "אינסטרב, או בעצמך או על ידי חבר שיש לו אפשרות כזו, שם ישיבו לך על השאלה, מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים ועקולי ופשורי.

לגבי שאלת השניה, מותר להזמינן לשבת, כי אפילו אם תאמר שהשיער הוא מתקרובת עבודת כוכבים, איני יודע איסור להכניסו לביתו על ידי אדם אחר. ועוד, שאין הדבר אלא לכל היותר ספק, כי יש מיקלים לגמרי, ואומרים שלפחות מחצית מהשיער אין מקורו מעבודה זרה. ובפרט יש סברא לומר שאין בזה איסור, מאחר ובזמנינו נתברר שהנשים שמוסרות את שיערן לבתי העבודה זרה, יודעות שלא מקריבים את שערותיהן, אלא מוכרים אותם ומרויחים מזה כסף, או שעושים בזה חסד לשיטתם שנותנים שיער למי שאין לה. לכן אין הדבר ברור כל כך לאיסור עד שנאסור עליך להזמינן לביתך. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה