הלכה ליום שישי ל' שבט תשפ"א 12 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

גבריאל חיים בן שרה ושושנה בת שרה

הוקדש על ידי

יעל גרוס סעידי

פרשת משפטים – שבת שקלים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השבת ראש חודש אדר, פרשת משפטים ושבת שקלים, ולכן אנו מוציאים שלושה ספרי תורה, בראשון קוראים בפרשת השבוע שהיא פרשת משפטים, בשני קוראים קריאה של ראש חודש, ובשלישי קוראים פרשת שקלים המופיעה בפרשת כי תשא.

מדוע אנו קוראים את פרשת שקלים המדברת על חובת עם ישראל לתת את מצחית השקל כתרומה למקדש דווקא בשבת שלפני ראש חודש אדר?

התשובה נמצאת בתלמוד מסכת מגילה (דף י"ג ע"ב) על הפסוק במגילת אסתר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ".

אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנן "באחד באדר משמיעים על השקלים".

ריש לקיש מלמד אותנו יסוד גדול, יש מושג בצבא שנקרא "מכת מנע", או בשפה הרפואית "טיפול מונע", או בשפה של היום "חיסון", דהיינו מקדימים תרופה למכה, וכמו שיש חיסון גשמי נגד מחלות, יש גם חיסון רוחני כנגד גזרות קשות ורעות.

ידע הקדוש ברוך הוא שעתיד המן הרשע להביא עשרת אלפים ככר כסף למלך אחשוורוש לקנות את היהודים הנמצאים בשושן, כדי להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, וכדי לנטרל מזימה רעה זו של המן הרשע, ציוה הקדוש ברוך הוא את עם ישראל, עוד הרבה שנים קודם לכן, בפרשת כי תשא, שכל אחד מעם ישראל יתן מחצית השקל בשקל הקודש תרומה לה', וזכות המצוה של השקלים הללו שנתנו כל עם ישראל, עמדה כמשקל נגד מול עשרת אלפים ככר כסף של המן הרשע, ובכך נטרלו בטלו והפרו את עצתו ומחשבתו הרעה כנגד עם ישראל. למעשה, המצוה והתרומה של מחצית השקל, הייתה החיסון הרוחני של עם ישראל כנגד רצונו של המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, וזכר לזה אנו קוראים כל שנה את פרשת שקלים בשבת שלפני חודש אדר.

אם נתבונן, נראה שתרומת השקלים של עם ישראל, לא הייתה רק כחיסון וטיפול מונע נגד גזירותיו של המן הרשע בלבד, אלא היה בה כוח נוסף של "נהפוך הוא", להשיב לו את גמולו בראשו, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, ותלו אותו ואת בניו על העץ, זוהי כוחה של מצוה, שיש בה, לא רק לבטל מעל האדם גזרות קשות ורעות, אלא בכוחה גם להפוך את הכל לטובה ולברכה.

רבים שואלים: יש לנו יצר הרע ומידות רעות, של גאוה, כעס, מחלוקת ולשון הרע וכדומה, איך אפשר להנצל מהמידות הרעות? ובשפה שלנו, האם יש חיסון רוחני נגד היצר הרע?

התשובה היא, כן! יש לנו חיסון כנגד היצר הרע שמתאים לכל הגילאים ולכל יהודי, איש ואשה, צעיר וזקן, בריא וחולה, אבל צריך לקבל את מנת החיסון בכל יום ויום, והחיסון הזה נמצא בתלמוד במסכת קידושין (דך ל' ע"ב): "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, ואם אין אתם עוסקים בתורה, אתם נמסרים בידו". דהיינו יש חיסון כנד יצר הרע וזהו: לימוד התורה.

כאשר יהודי מישראל לומד תורה, כל אחד לפי יכולתו ודרגתו הרוחנית, הוא מקבל חיסון רוחני וחוסן נפשי לעמוד מול היצר הרע, מול המידות הרעות של גאוה, כעס, מחלוקת ושנאת חינם.

יהודי שלומד תורה, שעליה אמר דוד המלך בתהילים (פרק י"ט) "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים", תורה כזו, הנלמדת בשמחה ובאהבה, נספגת בגופו ובנפשו של האדם, ומחסנת אותו בחיסון רוחני גבוה כנגד היצר הרע, ונוסכת בו מידות טובות, של ענוה, צניעות, יראת שמים, סבלנות ושלום בית בינו לביו אשתו ובניו.

את החיסון הרוחני הזה, אנו למדים מפרשת השבוע "פרשת שקלים" שהיא גם ראש חודש אדר, עליו נאמר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", נלמד כולנו תורה בשמחה נקבל כולנו את החיסון הרוחני הזה שמתאים לכל גיל, ובעיקר לבעלי מחלות רקע של מידות רעות ומחלוקת, ונזכה כולנו לבריאות טובה רפואה שלימה וחיסון רוחני לעשת נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו. אמן.

שבת שלום וחודש טוב

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה
א, ידוע לי שלדעת הרב מי שברך נפשות רק מחשש שמא ישכח, והיה בדעתו להמשיך לאכול לאחר מכן לא צריך לברך שוב ויכול לעשות כן אפ' לכתחילה. כמ"ש ביחו"ד ח"ו
שאלתי אם זה רק בברכת בורא נפשות או גם במעין שלוש, שכן בברכה"מ ודאי שהוי סילוק בע"כ שאם לא כן איך מברך המזמן על הכוס
ב. לפני כמה חודשים שמענו שגם מרן הראש"ל שליט"א בדק את עניין הפאות הנכריות ואמר שברור לו שזה מתקרובת ע"ז רח"ל.
שאלתי אם יש דרך היתר להזמין קרובי משפחה לביתי לשבת שאני יודע שיבואו עם הפאה הנכרית שלהן, ואף תורדנה את הפאה מראשן בתוך ביתי, אשתי מאוד רוצה להזמין את אחיות לה ורק זה בגלל הבעיה הזו אננו נמנעים מכך.
תודה רבה רבה
יורנו המורה ושכמ"ה א' אדר תשפ"א / 13 בפברואר 2021

לגבי ברכת נפשות ועל המחיה. עדיף שתשלח את השאלה דרך האפליקציה "אינסטרב, או בעצמך או על ידי חבר שיש לו אפשרות כזו, שם ישיבו לך על השאלה, מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים ועקולי ופשורי.

לגבי שאלת השניה, מותר להזמינן לשבת, כי אפילו אם תאמר שהשיער הוא מתקרובת עבודת כוכבים, איני יודע איסור להכניסו לביתו על ידי אדם אחר. ועוד, שאין הדבר אלא לכל היותר ספק, כי יש מיקלים לגמרי, ואומרים שלפחות מחצית מהשיער אין מקורו מעבודה זרה. ובפרט יש סברא לומר שאין בזה איסור, מאחר ובזמנינו נתברר שהנשים שמוסרות את שיערן לבתי העבודה זרה, יודעות שלא מקריבים את שערותיהן, אלא מוכרים אותם ומרויחים מזה כסף, או שעושים בזה חסד לשיטתם שנותנים שיער למי שאין לה. לכן אין הדבר ברור כל כך לאיסור עד שנאסור עליך להזמינן לביתך. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה