הלכה ליום שלישי כ' שבט תשפ"א 2 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לזרע של קיימא עבור

מורן בת יעל

ולכלל נשות ישראל הזקוקות לכך.

הוקדש על ידי

פלוני

הזמן המוקדם להדלקת נרות שבת

שאלה: אנו יוצאים בליל שבת לבית הורינו, ולאחר מכן שבים הביתה בליל שבת. מאיזו שעה מותר לנו להדליק נרות שבת בבית שלנו?

תשובה: אין להקדים את הדלקת נרות השבת הרבה לפני כניסת השבת, אלא יש להדליק סמוך לכניסת השבת, חצי שעה או ארבעים דקות לפני השקיעה. כדי שיהיה ניכר שהדלקת הנרות נעשית לכבוד שבת, ולא לצורך יום שישי.

ולכן, מי שמדליקה נרות שבת שעתיים או שלוש לפני שקיעת החמה, לא קיימה מצות הדלקת נרות שבת, ואינה רשאית לברך על הדלקה כזו.

אולם באמת שבגמרא במסכת ברכות (דף כז.) מבואר שרב (רב, היה גדול האמוראים), היה מקדים את הדלקת נרות השבת, ולאחר מכן היה מתפלל תפילת ערבית של שבת. ולכאורה הדבר תמוה, שהרי הסברנו שאסור להקדים את ההדלקה יותר מדאי.

ורבותינו הראשונים עמדו על פירוש דברי הגמרא, וכתבו, שאף על פי שבדרך כלל אין להקדים את הדלקת הנרות יותר מדאי, מכל מקום, אם מקבלת האשה עליה את קדושת השבת מיד לאחר הדלקת הנרות, (או שאומרים מיד לאחר הדלקת הנרות "קבלת שבת"), מותר להקדים את הדלקת הנרות, שהרי אז ניכר שהדלקת הנרות נעשית לכבוד שבת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רסג).

אולם גם במקרה כזה ישנו תנאי, שלא יקדימו את הדלקת הנרות יותר מדאי, אלא שידליקו לאחר "פלג המנחה". ומה הכוונה "פלג המנחה"?

זמן המנחה, הוא שעתיים וחצי לפני צאת הכוכבים. וזמן פלג המנחה, הוא זמן חצי (פלג, הכוונה חצי) המנחה, כלומר, שעה ורבע לפני צאת הכוכבים.

אם כן למדנו, שמותר להקדים את הדלקת נרות השבת, ובתנאי שלא יקדימו יותר מדאי, אלא תהיה ההדלקה לאחר זמן "פלג המנחה", כלומר, שעה ורבע לפני צאת הכוכבים.

(זמן צאת הכוכבים, מופיע בדרך כלל בלוחות שנה איכותיים. ושם מופיע לעתים גם זמן פלג המנחה. ואדם שאין לו לוח כזה, יחשב שלוש עשרה וחצי דקות זמניות לאחר שקיעת החמה, הוא זמן צאת הכוכבים. ושעה ורבע זמניות לפני זמן צאת הכוכבים, הוא זמן פלג המנחה). (שעות זמניות, הכוונה שמחלקים את היום מהזריחה ועד השקיעה לשתים עשרה חלקים, וכל חלק הוא שעה זמנית. ובכל שעה זמנית, ששים דקות זמניות, כך שבחורף דקה זמנית היא קצרה יותר מדקה רגילה, ובקיץ דקה זמנית ארוכה יותר).

ולסיכום: אין להקדים את הדלקת נרות השבת, אלא יש להדליק כחצי שעה לפני השקיעה. והרוצה להקדים ולהדליק, רשאי להדליק מזמן "פלג המנחה", שהוא כשעה ורבע לפני צאת הכוכבים, ובתנאי שמי שמדליק יקבל עליו שבת מיד לאחר הדלקת הנרות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
רציתי לשאול האם מותר בשבת להתאמן בשבת על אורגן המנותק מחשמל ? הרי מצד אחד אין פה טילטול של המוקצה עצמו ... האם לחיצה על הקלידים מקראת טילטול? או מיכוון שזה אינו לצורך שבת יהיה אסור
האם זה דומה לפתיחת דלת של רכב (כאשר החשמל איו נדלק)?
אודה לתשובתך כ' שבט תשפ"א / 2 בפברואר 2021

האורגן כולל הקלידים שלו הם מוקצה. וגם בלאו הכי זהו עסק האסור בשבת, כי אתה לומד ומתעסק עם דבר שאסור לעשותו בשבת. ברוך תהיה,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה