הלכה ליום שלישי ו' שבט תשפ"א 19 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אסתר בת נעומי ויחיא משה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הילדים והמשפחה

להשתמש בפת לחם

שאלה: בשבת האחרונה, בתי הגישה לשלחן מגש רותח עם עוגיות (סופלה), ואמרו לה להניח את המגש על הפיתות שהיו על השלחן, (כדי שלא לקלקל את השלחן), האם מותר לעשות כך?

תשובה: מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף נ:) ובבית יוסף (סימן קעא), שאסור לאדם לעשות שימוש בפת לחם, אם היא עלולה להתקלקל מחמת אותו השימוש. אבל מותר להשתמש בפת בדבר שלא מקלקל אותה. וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך, "עושה אדם צרכיו בפת, אך זהו דוקא בדבר שלא ממאיס את הפת, אבל בדבר שממאיס את הפת, לא".

ולכן, הוסיף מרן השלחן ערוך, "אין מניחים על הפת בשר חי (שאינו מבושל), ואין מעבירים על הפת כוס מלאה על גדותיה, ואין סומכים (לא משעינים) בפת את הקערה אם היא מלאה בדבר שאם יפול על הפת, הפת תמאס".

לפיכך, כאשר אנו באים להשיב לשאלה שלפנינו, התשובה היא, שאם מדובר במגש נקי, שלא יקלקל את הפת כאשר המגש יונח עליו, הרי שמותר להניח על הפת את המגש. אבל אם מדובר במגש מלוכלך, שכאשר יניחו אותו על הפת, הפת תמאס ולא יאכלו ממנה, הרי שאסור לעשות זאת.

וכל זה במגש של עוגות כמו שנזכר בשאלה, שגם אם יפול משהו מהעוגות על גבי הפת, הרי היא לא תמאס ולא תושחת בכך. ולכן יש להקל בזה כאשר המגש נקי. אבל אם מדובר במגש שהוא מלא בתבשיל, ואם ישפך מהתבשיל על הפת, הרי שהיא תמאס לאכילה, ואף אחד כבר לא יאכל אותה, הרי שאז אין להניח על הפת את המגש אפילו אם הוא נקי. מכיון שחובה עלינו להזהר שלא להפסיד את האוכל שה' נתן לנו.

ולסיכום: יש להזהר שלא להפסיד את הפת. אבל אם רוצים לעשות בה איזה שימוש שלא מקלקל אותה, כמו להניח עליה מגש נקי עם עוגה, יש להקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם התפילת שחרית יחיד יש לומר יג' מידות ו' שבט תשפ"א / 19 בינואר 2021

לא אומרים י"ג מידות ביחיד, אלא אם כן הוא יודע לאמרם בטעמי המקרא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה