הלכה ליום שלישי ו' שבט תשפ"א 19 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אסתר בת נעומי ויחיא משה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הילדים והמשפחה

להשתמש בפת לחם

שאלה: בשבת האחרונה, בתי הגישה לשלחן מגש רותח עם עוגיות (סופלה), ואמרו לה להניח את המגש על הפיתות שהיו על השלחן, (כדי שלא לקלקל את השלחן), האם מותר לעשות כך?

תשובה: מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף נ:) ובבית יוסף (סימן קעא), שאסור לאדם לעשות שימוש בפת לחם, אם היא עלולה להתקלקל מחמת אותו השימוש. אבל מותר להשתמש בפת בדבר שלא מקלקל אותה. וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך, "עושה אדם צרכיו בפת, אך זהו דוקא בדבר שלא ממאיס את הפת, אבל בדבר שממאיס את הפת, לא".

ולכן, הוסיף מרן השלחן ערוך, "אין מניחים על הפת בשר חי (שאינו מבושל), ואין מעבירים על הפת כוס מלאה על גדותיה, ואין סומכים (לא משעינים) בפת את הקערה אם היא מלאה בדבר שאם יפול על הפת, הפת תמאס".

לפיכך, כאשר אנו באים להשיב לשאלה שלפנינו, התשובה היא, שאם מדובר במגש נקי, שלא יקלקל את הפת כאשר המגש יונח עליו, הרי שמותר להניח על הפת את המגש. אבל אם מדובר במגש מלוכלך, שכאשר יניחו אותו על הפת, הפת תמאס ולא יאכלו ממנה, הרי שאסור לעשות זאת.

וכל זה במגש של עוגות כמו שנזכר בשאלה, שגם אם יפול משהו מהעוגות על גבי הפת, הרי היא לא תמאס ולא תושחת בכך. ולכן יש להקל בזה כאשר המגש נקי. אבל אם מדובר במגש שהוא מלא בתבשיל, ואם ישפך מהתבשיל על הפת, הרי שהיא תמאס לאכילה, ואף אחד כבר לא יאכל אותה, הרי שאז אין להניח על הפת את המגש אפילו אם הוא נקי. מכיון שחובה עלינו להזהר שלא להפסיד את האוכל שה' נתן לנו.

ולסיכום: יש להזהר שלא להפסיד את הפת. אבל אם רוצים לעשות בה איזה שימוש שלא מקלקל אותה, כמו להניח עליה מגש נקי עם עוגה, יש להקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם התפילת שחרית יחיד יש לומר יג' מידות ו' שבט תשפ"א / 19 בינואר 2021

לא אומרים י"ג מידות ביחיד, אלא אם כן הוא יודע לאמרם בטעמי המקרא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה


הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה. סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לס......

לקריאת ההלכה