הלכה ליום ראשון י"ט טבת תשפ"א 3 בינואר 2021

הזכיר בטעות מעין המאורע

שאלה: מי שהתפלל תפילת שחרית רגילה, ובטעות חשב שמדובר בראש חודש, ואמר "יעלה ויבוא" בתפילה, האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: השאלה נוגעת לכל מקרה, שבו אדם אומר בטעות איזה דבר באמצע התפילה, שאינו שייך לתפילה.  לדוגמא, מי שמתפלל תפילת ערבית ביום רגיל ומזכיר בתפילה "אתה חוננתנו", או שמברך ברכת המזון ביום חול, ומחמת ההרגל אמר "רצה והחליצינו".

שעלינו לדון, האם תוספת כזו נחשבת כמו דיבור באמצע התפילה או באמצע ברכת המזון, וממילא אם נזכר לאחר שסיים את התפילה עליו לחזור ולהתפלל או לברך שנית, או שתוספת כזו אינה נחשבת להפסק?

דברי הארחות חיים
ומרן הבית יוסף (בסימן קח), הביא את דברי הארחות חיים, שדן לגבי אדם ששכח להתפלל תפילת מנחה בשבת, ושלכן עליו לחזור ולהתפלל פעמיים תפילת ערבית, אחת לשם "ערבית", והשנייה לשם "תשלומין" על תפילת מנחה. שאז הדין הוא, שבתפילה הראשונה שמתפלל, אומר "אתה חוננתנו" כפי הדין במוצאי שבת. אבל בתפילה השנייה, אינו אומר "אתה חוננתנו". ובכל זאת הדין הוא, שאם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" גם בתפילה השנייה, אין זה נחשב ל"הפסק" של דיבור בתפילה, ויצא ידי חובתו. ומכאן למד, שבכל אמירת תוספת שאינה שייכת באותו זמן, תוספת זו אינה נחשבת ל"הפסק" בתפילה. והמתפלל יצא ידי חובתו.

דברי השלחן ערוך
ולכן כתב מרן בשלחן ערוך (שם), שמי שטעה והזכיר בתפילה יעלה ויבוא וכדומה, בתפילה שלא היה צריך להזכיר בה יעלה ויבוא, אין זה נחשב להפסקה בתפילה, ואינו צריך לחזור ולהתפלל.

מחלוקת הפוסקים בהבנת דברי מרן
אולם עדיין נחלקו רבותינו האחרונים, האם כוונת מרן בשלחן ערוך, היא דוקא בתפילת תשלומין, כמו שהזכרנו, שאז אם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" בשתי התפילות, אין זה נחשב להפסק. אבל אם סתם ביום חול, אדם יזכיר יעלה ויבוא, אז בודאי שיחשב לו הדבר להפסק בתפילה. ויש חולקים, ואומרים שלדעת מרן בכל מקרה תוספת כזו אינה נחשבת להפסק.

הדין למעשה
ובאמת שמעיקר הדין נראה שההלכה כדעת הסוברים שבכל תפילה שהזכיר בה בטעות "מעין המאורע", כלומר, יעלה ויבוא או אתה חוננתנו וכדומה, יצא ידי חובתו, ותוספת זו אינה נחשבת להפסק בתפילה. אולם טוב ונכון לחוש לדברי הפוסקים, שתוספת כזו נחשבת להפסק, ויחזור להתפלל בתנאי "נדבה", שיאמר, אם חייב אני לחזור ולהתפלל, תהיה תפילה זו לשם תפילת חובה, ואם איני חייב להתפלל, תהיה זו תפילת נדבה. ובברכת המזון נראה שלא יחזור כלל.

(המקורות: ראה בשו"ת יביע אומר ח"ט סי' צד אות יט, הליכות עולם ח"א עמוד קפ, ילקוט יוסף עמוד תריב. ומדברי הפוסקים שלמדו כן מדין אתה חוננתנו, ולפי מה שכתב המשנה ברורה שבאתה חוננתנו בכל מקרה ל"ח הפסק, ואעפי"כ מרן למד מזה לכל הוספה, משמע דס"ל שאין לחלק בין ההוספות, וגם כל העתים שוים בזה, וממילא העיקר להלכה כמ"ש בילקוט יוסף).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה