הלכה ליום ראשון י"ט טבת תשפ"א 3 בינואר 2021

הזכיר בטעות מעין המאורע

שאלה: מי שהתפלל תפילת שחרית רגילה, ובטעות חשב שמדובר בראש חודש, ואמר "יעלה ויבוא" בתפילה, האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: השאלה נוגעת לכל מקרה, שבו אדם אומר בטעות איזה דבר באמצע התפילה, שאינו שייך לתפילה.  לדוגמא, מי שמתפלל תפילת ערבית ביום רגיל ומזכיר בתפילה "אתה חוננתנו", או שמברך ברכת המזון ביום חול, ומחמת ההרגל אמר "רצה והחליצינו".

שעלינו לדון, האם תוספת כזו נחשבת כמו דיבור באמצע התפילה או באמצע ברכת המזון, וממילא אם נזכר לאחר שסיים את התפילה עליו לחזור ולהתפלל או לברך שנית, או שתוספת כזו אינה נחשבת להפסק?

דברי הארחות חיים
ומרן הבית יוסף (בסימן קח), הביא את דברי הארחות חיים, שדן לגבי אדם ששכח להתפלל תפילת מנחה בשבת, ושלכן עליו לחזור ולהתפלל פעמיים תפילת ערבית, אחת לשם "ערבית", והשנייה לשם "תשלומין" על תפילת מנחה. שאז הדין הוא, שבתפילה הראשונה שמתפלל, אומר "אתה חוננתנו" כפי הדין במוצאי שבת. אבל בתפילה השנייה, אינו אומר "אתה חוננתנו". ובכל זאת הדין הוא, שאם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" גם בתפילה השנייה, אין זה נחשב ל"הפסק" של דיבור בתפילה, ויצא ידי חובתו. ומכאן למד, שבכל אמירת תוספת שאינה שייכת באותו זמן, תוספת זו אינה נחשבת ל"הפסק" בתפילה. והמתפלל יצא ידי חובתו.

דברי השלחן ערוך
ולכן כתב מרן בשלחן ערוך (שם), שמי שטעה והזכיר בתפילה יעלה ויבוא וכדומה, בתפילה שלא היה צריך להזכיר בה יעלה ויבוא, אין זה נחשב להפסקה בתפילה, ואינו צריך לחזור ולהתפלל.

מחלוקת הפוסקים בהבנת דברי מרן
אולם עדיין נחלקו רבותינו האחרונים, האם כוונת מרן בשלחן ערוך, היא דוקא בתפילת תשלומין, כמו שהזכרנו, שאז אם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" בשתי התפילות, אין זה נחשב להפסק. אבל אם סתם ביום חול, אדם יזכיר יעלה ויבוא, אז בודאי שיחשב לו הדבר להפסק בתפילה. ויש חולקים, ואומרים שלדעת מרן בכל מקרה תוספת כזו אינה נחשבת להפסק.

הדין למעשה
ובאמת שמעיקר הדין נראה שההלכה כדעת הסוברים שבכל תפילה שהזכיר בה בטעות "מעין המאורע", כלומר, יעלה ויבוא או אתה חוננתנו וכדומה, יצא ידי חובתו, ותוספת זו אינה נחשבת להפסק בתפילה. אולם טוב ונכון לחוש לדברי הפוסקים, שתוספת כזו נחשבת להפסק, ויחזור להתפלל בתנאי "נדבה", שיאמר, אם חייב אני לחזור ולהתפלל, תהיה תפילה זו לשם תפילת חובה, ואם איני חייב להתפלל, תהיה זו תפילת נדבה. ובברכת המזון נראה שלא יחזור כלל.

(המקורות: ראה בשו"ת יביע אומר ח"ט סי' צד אות יט, הליכות עולם ח"א עמוד קפ, ילקוט יוסף עמוד תריב. ומדברי הפוסקים שלמדו כן מדין אתה חוננתנו, ולפי מה שכתב המשנה ברורה שבאתה חוננתנו בכל מקרה ל"ח הפסק, ואעפי"כ מרן למד מזה לכל הוספה, משמע דס"ל שאין לחלק בין ההוספות, וגם כל העתים שוים בזה, וממילא העיקר להלכה כמ"ש בילקוט יוסף).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה