הלכה ליום ראשון י"ט טבת תשפ"א 3 בינואר 2021

הזכיר בטעות מעין המאורע

שאלה: מי שהתפלל תפילת שחרית רגילה, ובטעות חשב שמדובר בראש חודש, ואמר "יעלה ויבוא" בתפילה, האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: השאלה נוגעת לכל מקרה, שבו אדם אומר בטעות איזה דבר באמצע התפילה, שאינו שייך לתפילה.  לדוגמא, מי שמתפלל תפילת ערבית ביום רגיל ומזכיר בתפילה "אתה חוננתנו", או שמברך ברכת המזון ביום חול, ומחמת ההרגל אמר "רצה והחליצינו".

שעלינו לדון, האם תוספת כזו נחשבת כמו דיבור באמצע התפילה או באמצע ברכת המזון, וממילא אם נזכר לאחר שסיים את התפילה עליו לחזור ולהתפלל או לברך שנית, או שתוספת כזו אינה נחשבת להפסק?

דברי הארחות חיים
ומרן הבית יוסף (בסימן קח), הביא את דברי הארחות חיים, שדן לגבי אדם ששכח להתפלל תפילת מנחה בשבת, ושלכן עליו לחזור ולהתפלל פעמיים תפילת ערבית, אחת לשם "ערבית", והשנייה לשם "תשלומין" על תפילת מנחה. שאז הדין הוא, שבתפילה הראשונה שמתפלל, אומר "אתה חוננתנו" כפי הדין במוצאי שבת. אבל בתפילה השנייה, אינו אומר "אתה חוננתנו". ובכל זאת הדין הוא, שאם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" גם בתפילה השנייה, אין זה נחשב ל"הפסק" של דיבור בתפילה, ויצא ידי חובתו. ומכאן למד, שבכל אמירת תוספת שאינה שייכת באותו זמן, תוספת זו אינה נחשבת ל"הפסק" בתפילה. והמתפלל יצא ידי חובתו.

דברי השלחן ערוך
ולכן כתב מרן בשלחן ערוך (שם), שמי שטעה והזכיר בתפילה יעלה ויבוא וכדומה, בתפילה שלא היה צריך להזכיר בה יעלה ויבוא, אין זה נחשב להפסקה בתפילה, ואינו צריך לחזור ולהתפלל.

מחלוקת הפוסקים בהבנת דברי מרן
אולם עדיין נחלקו רבותינו האחרונים, האם כוונת מרן בשלחן ערוך, היא דוקא בתפילת תשלומין, כמו שהזכרנו, שאז אם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" בשתי התפילות, אין זה נחשב להפסק. אבל אם סתם ביום חול, אדם יזכיר יעלה ויבוא, אז בודאי שיחשב לו הדבר להפסק בתפילה. ויש חולקים, ואומרים שלדעת מרן בכל מקרה תוספת כזו אינה נחשבת להפסק.

הדין למעשה
ובאמת שמעיקר הדין נראה שההלכה כדעת הסוברים שבכל תפילה שהזכיר בה בטעות "מעין המאורע", כלומר, יעלה ויבוא או אתה חוננתנו וכדומה, יצא ידי חובתו, ותוספת זו אינה נחשבת להפסק בתפילה. אולם טוב ונכון לחוש לדברי הפוסקים, שתוספת כזו נחשבת להפסק, ויחזור להתפלל בתנאי "נדבה", שיאמר, אם חייב אני לחזור ולהתפלל, תהיה תפילה זו לשם תפילת חובה, ואם איני חייב להתפלל, תהיה זו תפילת נדבה. ובברכת המזון נראה שלא יחזור כלל.

(המקורות: ראה בשו"ת יביע אומר ח"ט סי' צד אות יט, הליכות עולם ח"א עמוד קפ, ילקוט יוסף עמוד תריב. ומדברי הפוסקים שלמדו כן מדין אתה חוננתנו, ולפי מה שכתב המשנה ברורה שבאתה חוננתנו בכל מקרה ל"ח הפסק, ואעפי"כ מרן למד מזה לכל הוספה, משמע דס"ל שאין לחלק בין ההוספות, וגם כל העתים שוים בזה, וממילא העיקר להלכה כמ"ש בילקוט יוסף).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה