הלכה ליום שישי כ"ה כסלו תשפ"א 11 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין זאב בן אגאג׳אן אלישע, שלמה חיים בן אגאג׳אן אלישע ,אמנון בן ברכה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

פרשת השבוע - פרשת וישב

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא על חלומות יוסף, הרומזים על כך שאביו ואחיו משתחווים לו, וגרמו לשנאת אחי יוסף כלפיו. חלומות אלו התגשמו הלכה למעשה, כפי שנראה בפרשיות השבוע הבאות.

בסוף הפרשה, אנו נפגשים בחלומות שר המשקים ושר האופים, ופתרונם על ידי יוסף. החלומות הללו אף הם, התגשמו הלכה למעשה, כאשר ששר האופים נתלה, ושר המשקים חזר לשרת את פרעה.

כמו כן, בפרשת שבוע הבא, פרשת מקץ, אנו נקרא על חלומות פרעה, ופתרונם על ידי יוסף, על שבע שנות רעב ושבע שנות שבע, אף הן חלומות שהתגשמו הלכה למעשה.

כל זה מביא אותנו להבנה כי לפעמים, יש ממש בחלומות. מנגד, מצינו בנביא בזכריה (י, יב) "וחלומות השוא ידברו". השאלה היא, מה משקלם של החלומות בחיי האדם?

בתלמוד (סנהדרין ל ע"א), מסופר על אדם שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ולא אמר לו היכן הן, ומת אביו. בלילה חלם חלום, בחלומו זה נאמר לו את סכום הכסף שהשאיר לו אביו, וכן מיקום הכסף, אך זאת בתוספת חשובה, בה הודיעוהו כי כל הכספים שהותיר אביו, הינם כסף של מעשר שני.

וכך היה, קם בבוקר, ומצא את הכסף במקום ובסכום שנאמר לו בחלום, ובא לשאול את חכמים, האם מותר לו להשתמש בכסף, שכן בחלום גם אמרו לו, כי הכספים שייכים למעשר שני. אמרו לו חכמים, "דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים". הכסף חולין, ואין בו שום קדושה, ויכול הבן לזכות בו ולעשות בו כל מה שירצה.

וכך פסק הרמב"ם (הלכות זכייה ומתנה פרק י הלכה ז), שדברי חלומות לא מעלים ולא מורידים. וכך נפסק בשלחן ערוך (חושן משפט סימן רנה סעיף ט): "היה פקדון ביד אביהם, ומת אביהם, והבנים אינם יודעים היכן הוא, ואמרו להם בחלום כך וכך מעות הן, ונמצאים במקום פלוני,ושל פלוני הם, ושל מעות מעשר הן, והלכו הבנים ומצאום במקום שאמרו להם בחלום, ובסכום שנאמר להם בחלום" - ופסק מרן השלחן ערוך: "דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים, וזכו הבנים בכסף זה לעשות בו כטוב בעיניהם".

לעומת זאת מצינו להיפך בתלמוד (נדרים ח ע"א): אמר רב יוסף, נידוהו בחלום, צריך עשרה בני אדם להתיר לו. כלומר, מי שחלם שנידו אותו בחלומו, צריך עשרה בני אדם להתיר לו את הנידוי. וכך פסק הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ז הלכה יב). הרי שיש משמעות לחלום, ודברי חלומות כן מעלים וכן מורידין.

על סתירה זאת בתלמוד, עמד בשו"ת התשב"ץ (חלק ב סימן קכח), והוא מיישב זאת על פי דברי הגמרא במסכת ברכות (דף נה ע"ב): רבא שאל, פסוק אחד אומר "בחלום אדבר בו", משמע שיש ממש בחלום, ואילו פסוק אחר אומר "וחלומות השוא ידברו"? תירץ רבא, יש חלום הבא ממלאך, ולזה יש משמעות, ויש חלום הבא על ידי שד, ועליו נאמר שווא ידברו.

לפי זה מסביר התשב"ץ, בכל חלום שאדם חולם, ישנו ספק האם זה בא ממלאך ויש לזה משמעות, או שזה בא משד ואין לו משמעות. לכן כשמדובר בממון, יש לנו כלל "המוציא מחבירו עליו הראיה", וכל עוד שאין ראיה שהחלום בא ממלאך, הרי המוחזק בממון זכה בו, ואילו כשמדובר באיסור הולכים לחומרא, ולכן כשחלם על נידוי יעשה התרה מספק לחומרא.

בתקופת בעלי התוספות חי בצרפת ר' יעקב ממרויש שחיבר ספר "שאלות ותשובות מן השמים". שם כתב פסקי הלכה, על פי שאלות ששאל בחלום וקיבל עליהם תשובות בחלום ופסק הלכה על פי זה.

מרן הרב החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן פ"ב ) סמך על פסקי הלכה אלו ופסק שמותר לנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא כגון לולב, וסמך דבריו על פסקי הרב יעקב ממרוויש שכתב תשובות מן השמים, והוסיף, אילו מרן השלחן ערוך היה רואה את דבריו שנתנו מן השמים, ודאי כך היה פוסק ומנהיג.

אך מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת יחוה דעת (חלק א סימן סח) דחה דבריו מכל וכל, והעלה שאין לסמוך על פסקים שניתנו בחלום, ועל זה נאמר דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים, ולא בשמים היא, וכי ההוראה נמסרה רק לחכמי ישראל שיפסקו על פי כללי ההוראה המסורים בידינו דור אחר דור, ואין לסמוך כלל על פסקי הלכה שניתנו בחלום, ואפילו בחלום של אדם גדול. (נושא זה נידון באריכות בשו"ת יביע אומר חלק א סימן מא-מב).

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם מתארח אצל הוריו האם צריך להדליק חנוכיה אצל הוריו לפי הספרדים כ"ה כסלו תשפ"א / 11 בדצמבר 2020

אינו מדליק אצל הוריו למנהגינו.וכמובן מדובר כשהוא ישן שם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה