הלכה ליום ראשון כ' כסלו תשפ"א 6 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אבירם פורטל בן חנה

הוקדש על ידי

אבא דוד בן ימימה

הדלקת נרות חנוכה בנרות של חשמל

דנו רבותינו בדורות האחרונים, האם ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות חנוכה, בנרות של חשמל. והשאלה הזו נדרשת במיוחד לגבי אדם שמתארח בבית מלון, באופן שאין לו אפשרות להדליק נרות של אש בחדר המלון. האם הוא יכול להשיג כמה פנסים, ולצאת בעזרתם חובת המצוה?

ובנידון זה, יש להביא תחילה את דברי הרשב"א (שבת כא.), שהסביר, מדוע אסור ליהנות מאור הנרות של חנוכה, שזהו משום שהדלקת נרות החנוכה, היא זכר לנס שנעשה במנורה של בית המקדש, ולכן, יש לדאוג שתהיה ההדלקה דומה להדלקת הנרות בבית המקדש, ומאחר ובבית המקדש היה אסור ליהנות מאור המנורה, לכן גם בחנוכה אסור ליהנות מאור נרות החנוכה.

ולפי זה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה חנוכה עמוד צג), שנראה שלא יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בנרות חשמל, שהרי אין בהם לא שמן ולא פתילה, והדלקה זו אינה דומה כלל להדלקת הנרות שהיתה בבית המקדש. והביא שכן פסקו רוב גדולי האחרונים, ושכדברי הרשב"א מבואר עוד בדברי רבותינו הראשונים.

ולכן למעשה העלה מרן זצ"ל, שאף על פי שלגבי נרות שבת, יוצאים ידי חובת ההדלקה אפילו בנרות של חשמל, (כשיש בנורות חוט להט, אבל נורות "לד" אינן נחשבות לנרות כלל, ולא יוצאים בהם ידי חובת הדלקת נרות שבת), מכל מקום בנרות חנוכה, לא יוצאים ידי חובה אלא בנרות ממש, שיש בהם שמן או שעווה, ופתילה.

ולאור האמור, הוסיף מרן זצ"ל, שמקומות, כמו אולמות או בתי כנסת, שמדליקים בהם נרות חנוכה באמצעות מנורה חשמלית, אין לברך על ההדלקה הזו כלל. והמברך על הדלקה כזו נוגע באיסור ברכה לבטלה. וכן מנורות חנוכה שעושים חסידי חב"ד, או שעושים על גגות בתי כנסת וכדומה, אף על פי שהוא מנהג יפה לפרסם את הנס, מכל מקום אין לברך על הדלקה כזו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
אם אני הולך להתארח אצל חמי וחמותי בשבת.. האם אני צריך להדליק אצלם גם חנוכיה? או שאני יוצא לידי חובה בהדלקה שלהם? או שמן הראוי להשתתף איתם בשמן?
בנוסף הם עדיין לצערי אינם שומרי תורה.. אז במידה ואני לא צריך להדליק האם כדאי שאני אברך?
בתודה מראש כ' כסלו תשפ"א / 6 בדצמבר 2020

 כתב מרן זצ"ל, שבן או בת נשואים, המתארחים אצל הוריהם, אינם צריכים להשתתף כלל בהוצאות השמן והפתילות, משום שהן נחשבים ממש כבני הבית, ויוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות של בעל הבית. ומכל מקום כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שאף באופן כזה נכון להחמיר להשתתף בהוצאות השמן והפתילות. ואם חמיך מכבד אותך בהדלקה, תוכל גם לברך, אבל אם הוא הדליק תחילה, תשתתף עמו ולא תברך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה