הלכה ליום שישי י"ח כסלו תשפ"א 4 בדצמבר 2020

פרשת השבוע - פרשת וישלח

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא על יעקב אבינו, ששלח מלאכים לעשו אחיו, לקראת חזרתו לארץ ישראל, אל הוריו, יצחק ורבקה. המלאכים שבים ואומרים, באנו אל אחיך אל עשו, וגם הולך לקראתך, וארבע מאות איש עמו. ומיד: "ויירא יעקב מאוד ויצר לו, ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן והבקר והגמלים לשני מחנות".

במדרש רבה (פרשה עו סימן ב) מבואר: "וירא יעקב", ממה פחד? פחד מזכותו של עשו, שישב כל השנים הללו בארץ ישראל, וגם זכה לקיים מצות כבוד אב ואם. ואלו זכויות שהיו חסרות ליעקב, כל ימיו שגר אצל לבן בחרן.

ואכן, המדרש מכיר בזכויות אלו של עשו. במדרש תנחומא (פרשת קדושים אות טו) נאמר: "בא וראה מצוות כבוד אב ואם כמה חביבה לפני הקדוש ברוך הוא, שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכרו של המקיים מצוה זו בין צדיק בין רשע, מנין? מעשו הרשע, שכיבד את אביו, ונתן לו הקדוש ברוך הוא את כל הכבוד הזה. ומה אם רשע זה, על שכיבד את אביו, פרע לו הקדוש ברוך הוא, המכבד את אביו ומקיים מצוות אחרות על אחת כמה וכמה"!

ובמדרש רבה (פרשה סה סימן טז), אמר רבן שמעון בן גמליאל, כל ימי הייתי משמש את אבא, ולא שמשתי אותו אחד ממאה ממה ששמש עשו את אביו. אני, בשעה ששימשתי את אבא, הייתי משמשו בבגדים פשוטים, ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי לובש בגדים מיוחדים. ואילו עשו, בשעה שהיה משמש את אביו, היה משמשו בבגדי מלכות, אמר, אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות, שנאמר "ותקח רבקה את בגדי עשו החמודות אשר אתה בבית", ודרשו חז"ל, בגדים שבהם היה משמש את אביו.

אך, בתלמוד בבלי (מגילה טז ע"ב), מבואר, כי יעקב לא נענש על חלק מהשנים בהם לא כיבד את אביו ואמו ולמד תורה. וכך נאמר שם: "אמר רבה, גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אם ואם, שכל אותם שנים שהיה יעקב אבינו בבית עבר, לא נענש. וכתב שם רש"י, יעקב, למד תורה ארבע עשרה שנה בבית עבר, ולא נענש עליהם על ביטול מצוות כבוד אב ואם.

ואכן, לאור דברי הגמרא הללו, פסק רב אחאי גאון (מחכמי העיר פומבדיתא, נולד בשנת 680 ונפטר בארץ ישראל בשנת 752) בספרו שאילתות דרב אחאי (פרשת תולדות שאילתה יט), להתיר לבחור ללמוד תורה מחוץ לעיר מגוריו, אף שבעקבות כך ימנע ממצוות כבוד אב ואם באותם שנים בהם הוא לומד תורה.

יתירה מזאת ,פסק הרב יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן (יו"ד סימן רמ סעיף לו), כי אף שההולך מחוץ לעירו לצורך פרנסתו צריך ליטול רשות מאביו ואמו, מכל מקום, אם הולך ללמוד תורה בעיר, יכול ללכת אף ללא רשות אביו ואמו.

גם הרב יצחק וייס זצ"ל (גאב"ד העדה החרדית בירושלים) בשו"ת מנחת יצחק (חלק ט סימן קג), פסק שמצווות כבוד אב ואם אינה דוחה את זכותו של הבן ללמוד תורה במקום שלבו חפץ ואין ההורים רשאים להתערב בזה.

מנגד, הרב פנחס הלוי הורוביץ זצ"ל בעל ספר "המקנה" (קדושין לא ע"א), סבור שיש כבוד אב ואם (כבד את אביך ואת אימך) ויש מורא אב ואם (איש אמו ואביו תיראו), וההבדל ביניהם, שכבוד אב ואם, הוא חיוב אף ללא ציווי ההורים, לכבדם מיוזמתו של הבן. ואילו מורא הורים, הכוונה, לא לעבור על דברי ההורים לאחר שהביעו את רצונם. ולפי זה מדייק הרב בעל "המקנה", בתלמוד נאמר, גדול תלמוד תורה יותר מ"כיבוד אב ואם", אך לא יותר מ"מורא אב ואם", ולכן במקום בו מקום לימוד תורה (מחוץ לעיר המגורים, או באיזה מוסד לימודים, אך לא בשאלה אם בכלל ללמוד תורה, שאז לכל הדעות אין הוא חייב לציית להוריו), נוגד את דעת ההורים, אין זה דוחה את מצוות מורא הורים .ויעקב לא נענש, כיוון שהלך בהסכמת הוריו, ושם למעשה לא עבר על דבריהם, אלא רק נמנע מכיבוד הוריו.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה