הלכה ליום חמישי י"ז כסלו תשפ"א 3 בדצמבר 2020

פרטים בהדלקת הנרות – אדם שאין לו מספיק נרות חנוכה

אמרו חכמינו זכרונם לברכה, (במסכת שבת כא:), המהדרין מן המהדרין במצוות הדלקת נרות חנוכה, כיצד עליהם להדליק? בית הלל אומרים: יום ראשון, מדליק נר אחד, ומכאן ואילך מוסיף והולך.

כלומר, בכל יום מימי החנוכה, אנו מוסיפים עוד נר. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ובשני שני נרות וכן על זה הדרך. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן תרעא): "כמה נרות צריך להדליק? בלילה הראשון, מדליק נר אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות. ואפילו אם בני הבית מרובים לא ידליקו יותר".

ומכאן למדנו, שמעיקר הדין די בכך שבכל בית ידליקו נר אחד בכל יום. ולכן, העני שבישראל שאין לו מה לאכול, אלא שהוא מתפרנס מן הצדקה, עליו למכור את מה שיש לו, לשם השגת מעט שמן או נרות שעוה כדי להדליק נר חנוכה אחד בכל יום. וכל זה מפני חביבותה של מצוות הדלקת נרות חנוכה. שעליה אמרו רבותינו (בגירסת הר"ח שבת כג.), שהרגיל (כלומר, נזהר) בנר חנוכה, יהיו לו בנים תלמידי חכמים. וזו סגולה יקרה להצלחה בחינוך הילדים יותר מרוב הסגולות.

בדורות האחרונים, מרוב השפע שמשפיע ה' יתברך, כמעט ולא נמצא מי שאין לו שמן או נרות כדי להדליק נר חנוכה. ובכל זאת, לפעמים קורה שאדם מתארח בעיר אחרת, ומגיע למצב שאין לו די נרות, ואין ביכולתו אלא להדליק נר אחד של חנוכה. במקרה שכזה, אין ספק שעליו להדליק את הנר שיש לו, שבזה יוצא ידי חובת עיקר מצות הדלקת הנר.

אולם דנו הפוסקים, במקרה שאדם עומד בלילה השלישי של חנוכה, ויש לו רק שני נרות, האם עליו להדליק רק נר אחד, כפי עיקר הדין, או שעדיף שידליק שני נרות, כדי לקיים את "מצוות ההידור" על כל פנים בנר אחד נוסף.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד לא) דן בזה, ושם הוכיח בראיות ברורות, שבמקרה שכזה נכון להדליק רק נר אחד, כי הוספת נרות שלא על פי מספר הימים אינה נחשבת להידור כלל. והביא שכן פסקו גדולי האחרונים, החיי אדם והמשנה ברורה והבית הלוי.

אדם שיש לו שני נרות, והוא עומד ביום השני של חנוכה. ויודע שאם ידליק כעת שני נרות, למחרת לא יהיה לו במה להדליק, עליו להדליק רק נר אחד, כדי שלמחרת יוכל לקיים גם כן את מצוות הדלקת הנר. (חזון עובדיה חנוכה עמוד כט).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה
לא הבנתי מה שכתבתם בענין הוצאת הרעבה מהסופגניה- שיש בזה משום בורר, וכי מה שונה ענין זה מדין סחיטת כבשים ושלקות שלגופן מותר- כדברי השו״ע סימן שכ׳ סעיף ז׳ וכלל לא שייך בזה בורר, וכאן עדיפא שהרי הריבה אינה מעורבת כלל עם הסופגניה אלא עומדת בפני עצמה בתוך הסופגניה, ואין ברירה בלח- וגם את הצירעה ישלח- כ״כ המריט״ץ בין אם מוציא את הלח או את היבש.
אשמח לתשובתכם בהקדם.
נא שלחו לי קישור לתשובה.
תזכו למצוות. ו' טבת תשפ"א / 21 בדצמבר 2020

שאלה טובה שאלת. אלא שבדין כבשים, מדובר מצד דש, שאין שם דרך דישה כשעושה כן לצורך הכבשים, אבל מצד בורר, כתב הפרי מגדים שגם בכבשים אין להקל אלא כשעושה כן על מנת לאכול לאלתר, אבל אם עושה לאכול לאחר זמן, יש בזה משום בורר. ולכן גם בסופגניה, אם עושה כדי לאכול לאחר זמן בודאי שאסור, וגם אם עושה כדי לאכול מיד, גם כן יש לאסור, מפני שבכבשים לא נחשב כבורר פסולת מן האוכל, אלא אוכל מן הפסולת, כי מה שנשאר בידו הוא הנברר, מה שאין כן בסופגניה שמוציא הפסולת לבדה. 

האם יוצאים ידי חובה בהדלקה נר חנוכה דרך הזום? י"ט כסלו תשפ"א / 5 בדצמבר 2020

נר חנוכה, היא מצוה שחובה על כל אדם שתתקיים בביתו. ואם מדליקים עליו בביתו, אפילו אם אינו רואה, יוצא ידי חובה. ואם לא מדליקים, אפילו אם יראה הדלקה ממש במקום אחר, או על ידי זום, לא יצא ידי חובתו.

אדם שמניח תפלין של ר"ת בזמן ר"ת (לאחר צאת הכוכבים שלנו, ולר"ת זה עדיין יום). האם מותר לו לעשות כן ?
הנה יש לעיין האם מותר לאדם ששומר ר"ת לומר לבנו לעשות מלאכה האסורה מהתורה (כמו הדלקת האור) בזמן יציאת שבת של הגאונים. דהנה מצד אחד בנו אינו מצווה אלא מדין חינוך, אבל על אביו של הלכה של שביתת בנו הקטן שמלבד איסור ספייה לקטן, נאמר איסור נוסף מצד שביתת בנו כאמור.
האם כל הכשרויות של הקוקה קולה כשרות ?
ועל כן עד כמה שהוא מחמיר ביציאת שבת בזמן ר"ת, וחושש לאיסור סקילה בפרט שהרבה הרבה מרבותינו הראשונים ס"ל כוותיה, וכך פסק מרן השו"ע, א"כ כמו שבשבת, לא אומר לבנו הקטן לעשות מלאכה, כך גם בין זמן הגאונים לר"ת, הוא חשש סקילה, ויש להחמיר בדבר, וכיון שהוא מן החוששים בדבר, שוב חזר הדין של שביתת בנו ?
ואולי יש מקום לחלק בין אם מוציא שבת בזמן ר"ת בתורת חומרא בעלמא, שאז יותר לו לומר לקטן להדליק את האור, אבל אם נוהג להוציא שבת כר"ת מעיקר הדין, אזי יהא אסור לומר לו. י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

הסכמת רוב האחרונים, שאין שייכות בין זמן רבינו תם לבין תפילין של רבינו תם. לכן אין להניח תפילין של רבינו תם אחר צאת הכוכבים. וכן סופר סת"ם שאינו שומר זמן רבינו תם, רשאי לכתוב תפילין של רבינו תם. 

אנו מחמירים כדעת רבינו תם, אך אין זה מן הדין. לכן רשאי לומר לקטן לעשות מה שירצה אחר צאת השבת לפי זמן הגאונים, וכן נהג מרן זצ"ל.

שאלה: אדם שלא רוצה לאכול את הריבה שבתוך הסופגניה (כי לא אוהב את הריבה) ורוצה להוציא את הריבה מהסופגניה, האם מותר לו לעשות כן בשבת אם שעובר על כך משום איסור בורר ? י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

אם יוציא את הריבה בלבד, יש בזה משום בורר. לכן יאכל מה שסביב, וישאיר את הריבה. תבורכו,  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה