הלכה ליום חמישי י"ז כסלו תשפ"א 3 בדצמבר 2020

פרטים בהדלקת הנרות – אדם שאין לו מספיק נרות חנוכה

אמרו חכמינו זכרונם לברכה, (במסכת שבת כא:), המהדרין מן המהדרין במצוות הדלקת נרות חנוכה, כיצד עליהם להדליק? בית הלל אומרים: יום ראשון, מדליק נר אחד, ומכאן ואילך מוסיף והולך.

כלומר, בכל יום מימי החנוכה, אנו מוסיפים עוד נר. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ובשני שני נרות וכן על זה הדרך. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן תרעא): "כמה נרות צריך להדליק? בלילה הראשון, מדליק נר אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות. ואפילו אם בני הבית מרובים לא ידליקו יותר".

ומכאן למדנו, שמעיקר הדין די בכך שבכל בית ידליקו נר אחד בכל יום. ולכן, העני שבישראל שאין לו מה לאכול, אלא שהוא מתפרנס מן הצדקה, עליו למכור את מה שיש לו, לשם השגת מעט שמן או נרות שעוה כדי להדליק נר חנוכה אחד בכל יום. וכל זה מפני חביבותה של מצוות הדלקת נרות חנוכה. שעליה אמרו רבותינו (בגירסת הר"ח שבת כג.), שהרגיל (כלומר, נזהר) בנר חנוכה, יהיו לו בנים תלמידי חכמים. וזו סגולה יקרה להצלחה בחינוך הילדים יותר מרוב הסגולות.

בדורות האחרונים, מרוב השפע שמשפיע ה' יתברך, כמעט ולא נמצא מי שאין לו שמן או נרות כדי להדליק נר חנוכה. ובכל זאת, לפעמים קורה שאדם מתארח בעיר אחרת, ומגיע למצב שאין לו די נרות, ואין ביכולתו אלא להדליק נר אחד של חנוכה. במקרה שכזה, אין ספק שעליו להדליק את הנר שיש לו, שבזה יוצא ידי חובת עיקר מצות הדלקת הנר.

אולם דנו הפוסקים, במקרה שאדם עומד בלילה השלישי של חנוכה, ויש לו רק שני נרות, האם עליו להדליק רק נר אחד, כפי עיקר הדין, או שעדיף שידליק שני נרות, כדי לקיים את "מצוות ההידור" על כל פנים בנר אחד נוסף.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד לא) דן בזה, ושם הוכיח בראיות ברורות, שבמקרה שכזה נכון להדליק רק נר אחד, כי הוספת נרות שלא על פי מספר הימים אינה נחשבת להידור כלל. והביא שכן פסקו גדולי האחרונים, החיי אדם והמשנה ברורה והבית הלוי.

אדם שיש לו שני נרות, והוא עומד ביום השני של חנוכה. ויודע שאם ידליק כעת שני נרות, למחרת לא יהיה לו במה להדליק, עליו להדליק רק נר אחד, כדי שלמחרת יוכל לקיים גם כן את מצוות הדלקת הנר. (חזון עובדיה חנוכה עמוד כט).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה
לא הבנתי מה שכתבתם בענין הוצאת הרעבה מהסופגניה- שיש בזה משום בורר, וכי מה שונה ענין זה מדין סחיטת כבשים ושלקות שלגופן מותר- כדברי השו״ע סימן שכ׳ סעיף ז׳ וכלל לא שייך בזה בורר, וכאן עדיפא שהרי הריבה אינה מעורבת כלל עם הסופגניה אלא עומדת בפני עצמה בתוך הסופגניה, ואין ברירה בלח- וגם את הצירעה ישלח- כ״כ המריט״ץ בין אם מוציא את הלח או את היבש.
אשמח לתשובתכם בהקדם.
נא שלחו לי קישור לתשובה.
תזכו למצוות. ו' טבת תשפ"א / 21 בדצמבר 2020

שאלה טובה שאלת. אלא שבדין כבשים, מדובר מצד דש, שאין שם דרך דישה כשעושה כן לצורך הכבשים, אבל מצד בורר, כתב הפרי מגדים שגם בכבשים אין להקל אלא כשעושה כן על מנת לאכול לאלתר, אבל אם עושה לאכול לאחר זמן, יש בזה משום בורר. ולכן גם בסופגניה, אם עושה כדי לאכול לאחר זמן בודאי שאסור, וגם אם עושה כדי לאכול מיד, גם כן יש לאסור, מפני שבכבשים לא נחשב כבורר פסולת מן האוכל, אלא אוכל מן הפסולת, כי מה שנשאר בידו הוא הנברר, מה שאין כן בסופגניה שמוציא הפסולת לבדה. 

האם יוצאים ידי חובה בהדלקה נר חנוכה דרך הזום? י"ט כסלו תשפ"א / 5 בדצמבר 2020

נר חנוכה, היא מצוה שחובה על כל אדם שתתקיים בביתו. ואם מדליקים עליו בביתו, אפילו אם אינו רואה, יוצא ידי חובה. ואם לא מדליקים, אפילו אם יראה הדלקה ממש במקום אחר, או על ידי זום, לא יצא ידי חובתו.

אדם שמניח תפלין של ר"ת בזמן ר"ת (לאחר צאת הכוכבים שלנו, ולר"ת זה עדיין יום). האם מותר לו לעשות כן ?
הנה יש לעיין האם מותר לאדם ששומר ר"ת לומר לבנו לעשות מלאכה האסורה מהתורה (כמו הדלקת האור) בזמן יציאת שבת של הגאונים. דהנה מצד אחד בנו אינו מצווה אלא מדין חינוך, אבל על אביו של הלכה של שביתת בנו הקטן שמלבד איסור ספייה לקטן, נאמר איסור נוסף מצד שביתת בנו כאמור.
האם כל הכשרויות של הקוקה קולה כשרות ?
ועל כן עד כמה שהוא מחמיר ביציאת שבת בזמן ר"ת, וחושש לאיסור סקילה בפרט שהרבה הרבה מרבותינו הראשונים ס"ל כוותיה, וכך פסק מרן השו"ע, א"כ כמו שבשבת, לא אומר לבנו הקטן לעשות מלאכה, כך גם בין זמן הגאונים לר"ת, הוא חשש סקילה, ויש להחמיר בדבר, וכיון שהוא מן החוששים בדבר, שוב חזר הדין של שביתת בנו ?
ואולי יש מקום לחלק בין אם מוציא שבת בזמן ר"ת בתורת חומרא בעלמא, שאז יותר לו לומר לקטן להדליק את האור, אבל אם נוהג להוציא שבת כר"ת מעיקר הדין, אזי יהא אסור לומר לו. י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

הסכמת רוב האחרונים, שאין שייכות בין זמן רבינו תם לבין תפילין של רבינו תם. לכן אין להניח תפילין של רבינו תם אחר צאת הכוכבים. וכן סופר סת"ם שאינו שומר זמן רבינו תם, רשאי לכתוב תפילין של רבינו תם. 

אנו מחמירים כדעת רבינו תם, אך אין זה מן הדין. לכן רשאי לומר לקטן לעשות מה שירצה אחר צאת השבת לפי זמן הגאונים, וכן נהג מרן זצ"ל.

שאלה: אדם שלא רוצה לאכול את הריבה שבתוך הסופגניה (כי לא אוהב את הריבה) ורוצה להוציא את הריבה מהסופגניה, האם מותר לו לעשות כן בשבת אם שעובר על כך משום איסור בורר ? י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

אם יוציא את הריבה בלבד, יש בזה משום בורר. לכן יאכל מה שסביב, וישאיר את הריבה. תבורכו,  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה