הלכה ליום שישי י"א כסלו תשפ"א 27 בנובמבר 2020

פרשת השבוע - פרשת ויצא

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

בפרשת השבוע אנו קוראים על יציאת יעקב מבאר שבע לחרן, ועל עבודתו אצל לבן עשרים שנה, שבע שנים עבור לאה, שבע שנים עבור רחל, ושש שנים נוספות, בהם נשא לאשה גם את זלפה ובלהה, ונולדו להם אחד עשר ילדים.

בפרק כט פסוק כ נאמר: "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ".

לכאורה, הדבר תמוה, עובדה היא שכאשר אדם אוהב דבר ומצפה לו וחפץ בו מאוד, הרי ככל שהציפייה לדבר גדולה יותר, כך התמשכות הזמן עד לקבלת הדבר קשה יותר, ורגעים מועטים נדמים כנצח.

נמחיש זאת בדוגמא. חתן שעומד להנשא בעוד שבוע ומצפה לכך מאוד, הרי בודאי תחושתו היא שהזמן עובר לאט. שבוע ימים נראה בעיניו כחודש. ואם כן, מדוע אצל יעקב אבינו, שכל כך אהב את רחל, ורצה לשאתה לאשה, נאמר "ויהיו בעיניו כימים אחדים", מדוע חי יעקב בתחושה, ששבע שנים  הם כימים אחדים, אדרבה, המציאות מוכיחה להיפך, וצריך היה לכתוב: "ויהיו בעיניו כשנים רבות", הרבה מעבר לשבע שנים?

כדי להבין זאת, נקדים יסוד חשוב.

בגדרי אהבת הזולת, ישנם שני סוגים. ישנה אהבת הזולת המוגדרת "גשמית", שמטרת האוהב הינה קיום האינטרסים האישיים שלו. כדי לקדם את האינטרסים שלו, הוא אוהב את הזולת, כשלמעשה הוא אוהב את עצמו, ולמעשה הוא משתמש באהבת הזולת, כדי לממש את מטרותיו שלו עצמו.

כמשל, נביא את האמרה הידועה. אדם מתארח במלון, ונשאל מה הוא אוהב לאכול, תשובתו היא, אני אוהב דגים. האם כוונתו שהוא אוהב את הדגים או שהוא אוהב את עצמו? ברור שהוא אוהב את עצמו. שהרי אילו הוא היה אוהב את הדגים באמת, היה עליו לשלחם לחופשי, ולא לגרום למותם ולהפיכתם לתבשיל עבורו!

מנגד, ישנה אהבת הזולת, המוגדרת "רוחנית". ופירושה, אהבת הזולת אך ורק, או על כל פנים בעיקר, לטובתו של המקבל, ללא אינטרסים אישיים של הנותן כלל ועיקר, כשהמטרה היא טובת המקבל בלבד.

ההבדל בין אהבת הזולת "הגשמית" לבין אהבת הזולת "רוחנית" היא בדיוק הנקודה עליה אנו מדברים כעת, הרגשת משך הזמן, בזמן שנותר לו עד לקבלת הדבר.

אדם האוהב דבר בהגדרה של "אהבה גשמית", הרי הרגשתו מבחינת הזמן שיעבור עד לקבלת הדבר, תהיה הרגשה של פרק זמן ארוך יותר מן המציאות של הזמן האמיתי, כיוון שמעורבת כאן מטרה אישית שלו, לה הוא מצפה. ציפייה אישית זו, גורמת לו להרגשת משך זמן ארוכה ביותר.

אך במקום בו ישנה "אהבה רוחנית", בה אין נגיעה אישית, וכל מטרתה היא טובת הזולת, כאן, אדרבה, הרגשת הזמן החולף תהיה מהירה יותר.

לפיכך נבין את הנאמר ביעקב: "ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה", יעקב אבינו שאהבתו לרחל היתה אהבה רוחנית, ללא מטרות ואינטרסים אישיים, אצלו הזמן שחלף, היה בהרגשת "ימים אחדים" בלבד, כיון שלא הייתה מעורבת כאן טובתו האישית כלל וכלל.

ודבר זה מדוייק בלשון הפסוק – ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו "אותה" – דווקא! אותה – ולא את עצמו כלל.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרב
כאן בלונדון הממשלה אוסרת להתפלל במנין בגלל הקרונה מאידך כל הקהילות החרדיות ממשיכים כרגיל. מדוע לא אומרים כאן דינ דמלכותה דינא? י"ב כסלו תשפ"א / 28 בנובמבר 2020

איני אומר שלא צריך להזהר כפי הוראות הממשלה. אבל לשאלתך בענין דינא דמלכותא דינא, הרי ענין דינא דמלכותא דינא הוא נושא רחב בשלחן ערוך חושן משפט, וככלל הדברים אמורים רק לעניני ממונות, נזיקין, ירושות ושכנים, ומסים וכיוצא בזה, אבל לא בענינים של בריאות וחוקי תנועה וכיוצא בזה. וראה בספר פתחי חושן (הלכות גניבה עמוד יד).  אלא שכאמור, גם בלי הכלל של דינא דמלכותא דינא, בדרך כלל יש לציית לממשלה, הן מצד חילול ה', והן מצד שמירת הנפש, הם ענינים חמורים יותר מענין דינא דמלכותא דינא, ויש מקרים יוצאים מן הכלל (ובענין ההנחיות בלונדון, בודאי שאיני יכול להשיב, מפני שהדבר תלוי בהרבה מאד סיבות, ומסור לגדולי הרבנים). תבורך מפי עליון,
 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה