הלכה ליום שישי ד' כסלו תשפ"א 20 בנובמבר 2020

פרשת השבוע - פרשת תולדות

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא על רצונו של יצחק אבינו לברך את עשו, אך יעקב בסיוע אמו רבקה מצליח לקבל את הברכות במקום עשו, כשהוא לובש את בגדי עשו החמודות, ושם על ידיו ועל צווארו את עורות גדיי העיזים, עד כדי כך, שיצחק מתלבט ואומר: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", ובכל זאת בסופו של דבר יעקב מצליח לקבל את הברכות.

השאלה העולה מידי שנה בקריאת פרשה זו, היא, איך יעקב אבינו, שעליו נאמר בתחילת הפרשה "ויעקב איש תם יושב אוהלים", מרשה לעצמו להתחזות לעשו, ולא לומר אמת, ולשאלת אביו: "אתה זה בני עשו?", הוא משיב: "אני",  וכן כשמביא את המטעמים לאביו הוא אומר "אנכי עשו בכורך עשיתי כאשר דברת אלי"!

שאלה זו שואל הרד"ק, בפירושו על התורה, וזו לשונו: "יש תמהים, איך יעקב, שהיה צדיק וירא אלוהים, דיבר שקר? ואין זה תימה ,כי יעקב היה יודע כי הוא ראוי לברכה יותר מאחיו, ורוח הנבואה שתשרה על יצחק אביו לברכו, יתעשת אלוהים יותר לברכתו מאשר לברכת אחיו, כי הוא רצוי לאל יותר ממנו. וחילוף הדברים ( דהיינו השקר), במקומות כאלה, אינם גנאי וחילול לצדיק".

משמעות הדברים, כי שינוי דברים לצורך ראוי אינו מגונה, ואינו הופך את אומרם לדובר שקר.

ומביא הרד"ק לזה ראיה מאברהם אבינו ויצחק אבינו שאמרו על נשותיהם שהם אחותם ולא נקראו דוברי שקר ,כיון שעשו זאת לצורך, במקרה שלהם מחמת יראה.

את היסוד הזה, לפיו אי אמירת אמת לצורך ראוי אינה נחשבת לשקר, ראינו גם אצל יוסף ואחיו כשבאו האחים ליוסף ואמרו לו (בראשית נ' ט"ז) "אביך ציווה לפני מותו לאמור כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלוהי אביך",  ומזה למדו בתלמוד (יבמות סה ע"ב) "אמר רבי אילעא, מותר לו לאדם לשנות מפני דרכי שלום". ומסביר שם רש"י, שיעקב לא ציוה כלום, אלא שהם שינו מפני השלום.

רבי נתן  אף מוסיף ואומר, לא רק שמותר לשנות מפני דרכי שלום, אלא אף מצווה לשנות מפני דרכי שלום.

מוסיפה שם הגמרא בשם רבי ישמעאל, "גדול השלום, שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו, שהרי שרה אמנו אמרה על אברהם "ואדוני זקן", והקדוש ברוך הוא אמר בשמה "ואני זקנתי".

את אותו יסוד, ראינו במסכת כלה (ט, א) "כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים, כלה כמות שהיא, בית הלל אומרים, כלה נאה וחסודה, אמרו בית שמאי לבית הלל, לדבריכם, מי שלקח חיגרת או סומא, אומרים לה כלה נאה וחסודה, והתורה אמרה מדבר שקר תרחק? כלומר, בית הלל אומרים, שיש להוסיף בשבח הכלה גם בדבר שלא נמצא בה, והקשו להם בית שמאי, שהרי נאמר בתורה "מדבר שקר תרחק", ואם כן בודאי שיאן לומר דבר שאינו מדוייק.

ענו להם בית הלל, לדבריכם, מי שלקח מקח רע מהשוק, הרואה אותו לאחר שקנה, ישבח או יגנה? הווה אומר ישבח, לפיכך אמרו בית הלל, "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות".

והלכה כבית הלל, שמותר לשנות ולומר לחתן "כלה נאה וחסודה" אף אם היא לא כזאת, ואף שכאן לא שייך לומר מפני השלום, בכל זאת מותר לשנות, כיון שאין כאן כל כך שקר, שהרי לחתן עצמו, היא באמת כלה נאה וחסודה, עובדה שהיא מצאה חן בעיניו  והוא רוצה לישא אותה, ואנו  רק מחזקים בזה את דעתו כשאנו אומרים לו אכן, לקחת  כלה נאה וחסודה.

מכל זה אנו רואים את הגדרת חז"ל בשינוי הדברים כשזה לצורך ראוי, אם זה מפני היראה כמו אצל אברהם ויצחק, אם כשהוא ראוי יותר לברכה כמו אצל יעקב ועשו, אם מפני השלום כמו אצל יוסף ואחיו, אם מפני האמת שלו כמו אצל חתן וכלה.

שבת שלום!

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

תלמידי ישיבה צריכים להדליק נרות שבת
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה