אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "גוזז", שמשמעותה היא, שאסור לגזוז בשבת שום דבר שמחובר לבעל חיים, כגון, צמר מן הכבשים, או שיער או צפרניים מהאדם. והדינים הנוגעים לאיסור זה מבוארים בשלחן ערוך סימן שמ).
תלישה ביד או בכלי
איסור תלישת שיער מן התורה, הוא דוקא כשגוזז את השיער על ידי כלי, כמו מספרים, אבל כשעושים כן באמצעות היד, אין בזה איסור אלא מדרבנן, כלומר, מגזירת חכמים.
לפיכך, אסור לגזוז בשבת את השערות ולהסתפר, בין כשתולש את השערות ביד, ובין כשתולש את השערות על ידי כלי. וכן אסור להסיר בשבת שיער באמצעות קרם או קצף שמסיר את השיער. ואין בזה חילוק אם השיער הוא שיער הראש או שיער שגדל על היד וכדומה. (עיין יביע אומר ח"ד או"ח סימן לד אות יח).
חיכוך הזקן או הראש
לפיכך כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת כי תשא), שיש להזהר מאד שלא לחכך הרבה את הזָקָן בשבת, מפני שעל ידי כך בודאי יתלשו ממנו שיערות. וכן נשים שיש להן שערות ארוכות, תזהרנה שלא לחכך הרבה את ראשן בשבת, כי בודאי יתלשו שיערות.
והרב רבינו האר"י היה נזהר שלא לגעת כלל בזקנו בשבת, כדי שלא יתלוש ממנו בשגגה שערה, כפי שיש רגילים בימות החול. ופעם אחת שלח את ידו ונגע בזקנו בשבת, ולא הוציאה משם עד מוצאי שבת. (רוח חיים סימן שמ). וכיוצא בזה נהג רב גדול בזמנינו, הוא הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, שהרגיל את עצמו שלא לגעת בזקנו אפילו בימות החול, כדי שלא יכשל ביום השבת בנגיעה בזקן ובתלישת שיער.
בדיקת הראש מכינים
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ד עמוד כ), שאף על פי שאסור לתלוש שיערות בשבת, בכל זאת מותר לבדוק את ראשי הילדים או הילדות בשבת כדי לבדוק אותם מן הכינים, ואף על פי שעל ידי כך יתכן שתתלש שערה אחת, מכל מקום מאחר ותלישת השיער ביד, אינה אסור מן התורה כפי שאמרנו, ומי שבודק את ראשי הילדים אינו מתכוין לתלישת שיערות כלל, לכן יש להקל בזה. (כי הוא פסיק רישיה באיסור דרבנן דלא ניחא ליה, ואפשר שאינו נחשב פסיק רישיה כלל).
ועוד הוסיף מרן זצ"ל, שמי שיש לו פלסטר שדבוק על גופו בשבת, ויש לו צורך להסירו, מותר לעשות כן, אף על פי שיתלשו שיערות מחמת המדבקה של הפלסטר, מפני שתלישת שיער באופן כזה אינה אסורה אלא מדרבנן, וזה שמוציא את הפלסטר כלל אינו מתכוין להסרת שיער, ולכן יש להקל.