הלכה ליום ראשון י"ד חשון תשפ"א 1 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן גורג'יה ז"ל

ולעילוי נשמת אחותו נג'יה ז"ל. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אמנון גבריאלי

מלאכת גוזז בשבת

אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "גוזז", שמשמעותה היא, שאסור לגזוז בשבת שום דבר שמחובר לבעל חיים, כגון, צמר מן הכבשים, או שיער או צפרניים מהאדם. והדינים הנוגעים לאיסור זה מבוארים בשלחן ערוך סימן שמ).

תלישה ביד או בכלי
איסור תלישת שיער מן התורה, הוא דוקא כשגוזז את השיער על ידי כלי, כמו מספרים, אבל כשעושים כן באמצעות היד, אין בזה איסור אלא מדרבנן, כלומר, מגזירת חכמים.

לפיכך, אסור לגזוז בשבת את השערות ולהסתפר, בין כשתולש את השערות ביד, ובין כשתולש את השערות על ידי כלי. וכן אסור להסיר בשבת שיער באמצעות קרם או קצף שמסיר את השיער. ואין בזה חילוק אם השיער הוא שיער הראש או שיער שגדל על היד וכדומה. (עיין יביע אומר ח"ד או"ח סימן לד אות יח).

חיכוך הזקן או הראש
לפיכך כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת כי תשא), שיש להזהר מאד שלא לחכך הרבה את הזָקָן בשבת, מפני שעל ידי כך בודאי יתלשו ממנו שיערות. וכן נשים שיש להן שערות ארוכות, תזהרנה שלא לחכך הרבה את ראשן בשבת, כי בודאי יתלשו שיערות.

והרב רבינו האר"י היה נזהר שלא לגעת כלל בזקנו בשבת, כדי שלא יתלוש ממנו בשגגה שערה, כפי שיש רגילים בימות החול. ופעם אחת שלח את ידו ונגע בזקנו בשבת, ולא הוציאה משם עד מוצאי שבת. (רוח חיים סימן שמ). וכיוצא בזה נהג רב גדול בזמנינו, הוא הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, שהרגיל את עצמו שלא לגעת בזקנו אפילו בימות החול, כדי שלא יכשל ביום השבת בנגיעה בזקן ובתלישת שיער.

בדיקת הראש מכינים
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ד עמוד כ), שאף על פי שאסור לתלוש שיערות בשבת, בכל זאת מותר לבדוק את ראשי הילדים או הילדות בשבת כדי לבדוק אותם מן הכינים, ואף על פי שעל ידי כך יתכן שתתלש שערה אחת, מכל מקום מאחר ותלישת השיער ביד, אינה אסור מן התורה כפי שאמרנו, ומי שבודק את ראשי הילדים אינו מתכוין לתלישת שיערות כלל, לכן יש להקל בזה. (כי הוא פסיק רישיה באיסור דרבנן דלא ניחא ליה, ואפשר שאינו נחשב פסיק רישיה כלל).

ועוד הוסיף מרן זצ"ל, שמי שיש לו פלסטר שדבוק על גופו בשבת, ויש לו צורך להסירו, מותר לעשות כן, אף על פי שיתלשו שיערות מחמת המדבקה של הפלסטר, מפני שתלישת שיער באופן כזה אינה אסורה אלא מדרבנן, וזה שמוציא את הפלסטר כלל אינו מתכוין להסרת שיער, ולכן יש להקל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה