הלכה ליום שלישי ט"ז אב תשע"ז 8 באוגוסט 2017

לוו עלי ואני פורע

שאלה: נאמר בגמרא "לוו עלי ואני פורע", מה הכוונה? האם אין גבול למה שאדם יכול להוציא לכבוד שבת?

תשובה: הנה בגמרא במסכת ביצה (דף טו:) איתא, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בני! לוו עלי וקדשו קידוש היום, והאמינו בי ואני פורע. מבואר לכאורה, שה' יתברך אמר לישראל, שמה שילוו לצורך השבת הוא יפרע להם ואל להם לדאוג להוצאות אלו.

אלא שכל בר דעת מבין, שלא יתכן שיקנה אדם צרכי שבת ויערוך שלחן כסעודת שלמה בשעתו, עם עשרות סוגי מטעמים, ולא יתחשב כלל במצבו הכלכלי. שכן מעולם לא שמענו לשום גדול בישראל שנהג כן, ואם כן צריך לבאר מאמר רבותינו בגמרא.

בגמרא במסכת שבת (קיח:) אמרו, אפילו דבר מועט, אם עשהו לכבוד שבת (כלומר תוספת מיוחדת לכבוד השבת), הרי זה עונג שבת. ופירשו בגמרא, דבר קטן, כגון כסא דהרסנא, דהיינו דגים קטנים מטוגנים, מאכל שהוא זול) וכן אמרו בגמרא בפסחים (קיב.) עשה שבתך חול (כלומר, אכול בשבת כמו שאתה אוכל ביום חול) ואל תצטרך לבריות. ואף על פי שמצות עונג שבת היא מצוה מן התורה, מכל מקום לא חייבו אדם ללוות יותר מיכולתו על מנת לענג את השבת בדברים מיוחדים, אלא איש איש כפי יכולתו. ומה שאמרו בגמרא במסכת ביצה לוו עלי ואני פורע, היינו דוקא באדם שיש לו מהיכן לפרוע, כגון שיודע שעתיד לקבל מעות ביום מן הימים, ואם ילוה לצרכי שבת, ה' יתברך יחזיר לו את אותו הסך שלא יפסיד ממצות עונג שבת, אבל אם אין לו מאין להשיב את ההלואה, אלא אם כן יצטרך לבריות (שיקח מן הצדקה) אסור לו ללוות לצרכי שבת.

וכן מבואר בהגהות אשרי (מרבותינו הראשונים), שמה שאמרו בגמרא עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, מדובר באדם שאין לו לפרוע כלל, אלא אם כן יטול מן הצדקה, אבל מה שאמר ה' יתברך לוו עלי ואני פורע, מדובר במי שיש לו מהיכן לפרוע, כגון שיש לו משכונות כדי לפרוע, אלא שאין לו מעות מזומנים לכך, על זה אמר לוו עלי ואני פורע.

וכן כתב בספר שנות חיים (חזן), שאם אין לו אפילו משכון לפרוע, אין לו לסמוך על הנס, ויהיה בגדר לווה רשע ולא ישלם (שלא יחזיר את ההלואה), אלא אם כן יודע שיש לו מהיכן לפרוע אחר כך, ורק צריך להדחק כעת כדי לקנות צרכי שבת, על זה אמר ה', לוו עלי ואני פורע.

וכן כתב בספר סדר היום, כי לא נצטווה אדם לענג את השבת ולכבדו, אלא מי שידו משגת ויכול לכבדו ולענגו. ומי שאין לו צרכי שבת, אין בידו חטא ואשמה כלל, ואין לו להטריח את עצמו במה שאין בידו, והמטריח עצמו נקרא חסיד שוטה.

ועל אחת כמה וכמה, מי שיש לו צרכי שבת, רק הוא רוצה לענג את השבת בדברים מיוחדים ויקרים שאין ידו משגת לקנותם, שאל לו לעשות כן, אלא ישמח במה שיש לו, וה' ירחיב גבולו.

ומכאן תוכחת מוסר לאותם המבזבזים כספם להנאות העולם יותר ממה שהם מרויחים, ובאים מתוך כך לחובות גדולים, אלה ודאי אינם נוהגים כראוי, שהרי אפילו על מצוה יקרה כעונג שבת כתבו הפוסקים שאין לו לאדם ללוות יותר ממה שיוכל אחר כך להחזיר, כל שכן לגבי דברי רשות אחרים. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כמי נהר.

שאלות ותשובות על ההלכה

אבל למדנו שהוצאות שבת ויום טוב לא נכללים בתקציב השנתי, משמע שאפשר לבזבז יותר או פחות לכבוד שבת וזה לא ישנה את המצב הכלכלי. אז איך זה מסתדר עם כל הנאמר לעיל? ל' חשון תשע"ד / 3 בנובמבר 2013

הכוונה היא, שיש להתנהג בדרך העולם, ולא להתנהג בצורה מופרזת. ומי שנוהג כשורה, זוכה שאינו מפסיד מהוצאותיו לתלמוד תורה ולצרכי שבת וכדומה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה