הלכה ליום שישי י"ד תשרי תשפ"א 2 באוקטובר 2020

ענני הכבוד

במסכה סוכה (דף יא סוף עמוד ב) מבואר, כי מצות הסוכה היא זכר לענני הכבוד שהיו מקיפים את אבותינו במדבר לאחר צאתם ממצרים.

ובגמרא במסכת תענית (ט.) אמרו, שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל, משה, אהרן ומרים, ושלוש מתנות טובות ניתנו מהקדוש ברוך הוא על ידם, באר, ענני כבוד ומן. באר, בזכות מרים, ענני כבוד, בזכות אהרן, ומן בזכות משה.

והקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאם כן, מדוע בחג הסוכות אנו מציינים רק את הנס של ענני הכבוד, ומדוע אין אנו מציינים גם את שאר הנסים, של המן ושל בארה של מרים?

וכתב ליישב זאת, בשם הגאון רבי חיים כפוסי "בעל הנס" שהיה אב בית הדין במצרים, כי באמת, יש חילוק גדול, בין הנס של ירידת המן ובארה של מרים לבין הנס של ענני הכבוד. כי מים ולחם (מן), היה הקדוש ברוך הוא צריך לתת לבני ישראל מן הדין, שהרי אי אפשר לצוות על בני ישראל לצאת למדבר ולמות שם ברעב ובצמא. אבל ענני הכבוד, היו שמירה מיוחדת ומופלגת, שלא היו ישראל זקוקים לה בהכרח, רק היא באה מאהבת ה' יתברך לישראל, לפרוש סוכת שלומו עליהם, ועשה כן לפנים משורת הדין, לפיכך על נס זה, יש להודות ביתר שאת, ולציינו במצות הסוכה.

ועוד כתב מרן רבינו זצ"ל ליישב, כי לפני הנס של ירידת המן, התלוננו בני ישראל, שהרי נאמר: "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר, וַיֹּאמְרוּ מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע, כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב". ורק לאחר מכן נענה ה' יתברך לישראל, כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ". וכן לפני נתינת המים מבארה של מרים נאמר: "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ, תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה. וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא". ורק לאחר מכן נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וכו', וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם".

אולם ענני הכבוד, ניתנו לבני ישראל ללא בקשה וללא תלונה, ולכן לא נצטוינו לעשות זכר, אלא לענני הכבוד, שניתנו לבני ישראל מתנה מאת ה' ברוב טובו וחסדו עלינו. (מאור ישראל דרשות עמוד עג).

ובזכות מצות הסוכה הסוככת עלינו, נזכה שישמרנו ה' מכל צרה ונזק, ונזכה ללכת מחיל אל חיל משמחת ימי חג הסוכות לשאר ימות השנה, סוככים בצל כנפי השגחת ה' יתברך וחמלתו עלינו. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
רציתי לדעת אם אני צריך ליטול ידיים אם נגעתי במקומות מכוסים בגוף או שמספיק רק לשטוף ידיים? תודה! ט"ז תשרי תשפ"א / 4 באוקטובר 2020

מן הדין די בשטיפת ידיים. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה