הלכה ליום שישי ז' תשרי תשפ"א 25 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת להצלחה ושמחה וחיים טובים ומאושרים ולרפואה שלמה לאישה ההרה

מוריה ניני בת רבקה והבה

בעזרת ה׳ לידה קלה ומהירה שתצא מחדר הלידה בידיים מלאות כל טוב וברכות ה׳

הוקדש על ידי

עמית ניני

שבת שובה

שנינו במסכת יומא (פה:), אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים! שנאמר "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם", וכן נאמר, "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל!

ולכאורה, מהפסוק הראשון שהביא רבי עקיבא, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים", באמת רואים אנו שה' יתברך הוא המטהר את ישראל, אך על מה שהמשיך רבי עקיבא ואמר, מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל, הקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (מאור ישראל דרוש א לשבת שובה), שלכאורה הדברים אינם מובנים בכלל. שהרי מצד הסברא, כלומר, מצד השכל הפשוט, לא היינו יודעים בכלל שהמקוה מטהר את הטמאים. ורק הקדוש ברוך הוא שגזר בתורתו שהמקוה מטהר את הטמאים. ואם כן מהי ההקבלה בין מקוה לבין הטהרה שמטהר ה' את ישראל? כיצד אנו יכולים בכלל ללמוד מדיני המקוה שהקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל? אמנם ה' יתברך הוא המטהר את ישראל, אך לשם מה צריכים אנו את ההקבלה הזו למקוה של מים? די לנו אם נאמר שה' גזר שהוא מטהר את ישראל!

אלא, הסביר מרן זצ"ל, שבאמת מן הפסוק "מקוה ישראל ה'" אין אנו למדים שה' הוא המטהר את עם ישראל, אלא כוונת רבי עקיבא היתה, ללמדינו נקודה אחרת. שמהלכות הטבילה במקוה, נוכל ללמוד הלכה הנוגעת להלכות תשובה.

שכשם שבמקוה נאמר "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ", ומכאן למדנו שאפילו אם היתה אצבע אחת מחוץ למקוה, ואפילו חזר אחר כך והטביל את אותה האצבע לבדה, לא עלתה לו טבילה כלל. וכמן כן החוזר בתשובה שחושב לעצמו, כעת אשוב בתשובה ואקבל עלי עול של כל המצוות שנאמרו בתורה, חוץ ממצוה אחת שאיני יכול לקיימה, כמו למשל שקר, שאומרים ההמון דלת העם, כי בלי השקר והרמאות אי אפשר לחיות חס ושלום. ולכן אותו אדם אומר, את ענין השקרים, אניח לעת זקנה, כשאפסיק לעסוק בסחורה, אז אפסיק גם כן לשקר. או למשל אדם שהוא מתגלח בתער, וקשה לו לוותר על כך, על זה אינו רוצה לשוב כעת בתשובה, ואינו דורש עליהם סליחה וכפרה. אדם כזה, עליו אמר רבי עקיבא, כשם שהמקוה מטהר את הטמאים, רק כאשר כל גופו של האדם נכנס למקוה, אף הקדוש ברוך הוא כמו כן, אינו מטהר את החוטאים, אלא כאשר הם שבים בתשובה שלימה, ולא מניחים עבירה אחת שאינם חוזרים עליה בתשובה.

והוסיף על כך מרן זצ"ל, שהרי ידוע, שרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, הם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים שיש בגופו של האדם. וכל מצוה ומצוה שייכת לאבר מסוים בגופו של האדם. נמצא, שכאשר אדם מחליט להמשיך לחטוא באיזה ענין, גם אחד מאבריו נמצא מחוץ לתחום של מצות התשובה, ואותו אדם חיסר את אחד מאבריו במצות הטהרה השייכת לתשובה, ולא מוחלים לו כלל עד שיקבל על עצמו את מצות התשובה במלואה, את כל המצוות כולם.

השיבנו ה' אליך ונשובה – חדש ימינו כקדם.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
רציתי לדעת אם יש מעלה לשים ציצית בלילה.. והאם יש בכלל חיוב לשים בלילה ציצית.
תודה! שבת שלום ז' תשרי תשפ"א / 25 בספטמבר 2020

יש מעלה בזה, אבל אינו חיוב כלל ועיקר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה